אור ברסלב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

סוכה · יב

יא

שם: חג הסוכות תעשה לך למעוטי גזולה. הקשו התוס':

ל"ל קרא למעט גזולה תיפ"ל דסוכה גזולה פסולה מטעם מצוה הבאה בעבירה כדפסלינן לקמן ד' ל' אתרוג הגזול ביו"ט שני.

לכאורה הי' אפשר לתרץ, לפ"מ שכתבו המאירי והראב"ד לקמן ד' ל', בסוגיא דאוונכרי, דאם בשעת לקיחת האתרוג היו תולין ברוב שאינו גזול ואח"כ נתברר שהי' גזול, דשפיר יצא ידי המצוה ולא הוי מצוה הבאה בעבירה, כיון דבשעתו לא הי' כאן עבירה:

ורק לענין יו"ט ראשון, דבעינן שלכם, אינו יוצא, כיון דנתברר שלא הי' שלו. וא"כ לפ"ז שפיר צריך למעט סוכה גזולה ולא סגי בטעם מצוה הבאה בעבירה, דנפ"מ טובא בזה לענין גוונא הנ"ל, היכא דסבור שהסוכה היא שלו, שהיו תולין ברוב, כנ"ל, ואחרי שגמר סעודתו בליל א' של סוכות נתברר לו דהסוכה היא גזולה, דמשום מצוה הבאה בעבירה אין כאן, - דאפ"ה לא יצא יד"ח וצריך לחזור ולאכול בסוכה כשרה, כיון דנתברר השתא דהיתה גזולה וגזולה הרי נתמעט מקרא דפסולה.

אך אפשר, דהא דנתמעט סוכה גזולה, הוא ג"כ דוקא היכא דנעשה בה עבירה של גזל, משא"כ בגוונא הנ"ל, דלא הי' בה שום עבירה של גזל, אפשר דשפיר יוצא בה יד"ח אף שהיא אינה שלו.

והמנ"ח במצוה שכ"ה תירץ, דאיצטריך למעוטי גזולה באופן זה, היכא דהעמיד דופן גזול פחות מג' טפחים סמוך לדופן הסוכה העשויה כמין גאם, ושאר הדופן עשה משלו, דהשתא משום מצוה הבאה בעבירה ליכא, לפמש"כ התוס' בר"פ לולב הגזול דלא אמרינן מצוה הבאה בעבירה אלא אם ע"י העבירה נעשית המצוה, דהיינו דהעבירה מסייעה להמצוה, וכאן הרי העבירה לא מסייעת להמצוה, דדל הסכך פסול מהכא ג"כ היתה הסוכה כשרה ע"י דאמרינן לבוד בכל פחות מג' טפחים, ונמצא שהעבירה לא סייעה בהמצוה, משא"כ השתא, דנתמעט גזולה, הסוכה פסולה, כיון דהשתא דאיכא דבר המפסיק באויר, הרי לא אמרינן לבוד, והכשירה ע"י הדופן הוא, ע"כ פסולה.

ולענ"ד אינו מובן. דמה שכתבו התוס' דאם אין העבירה מסייעה להמצוה לא אמרינן מצוה הבאה בעבירה, היינו דוקא דגם לפי המצב של השתא אינה מסייעה כלום להמצוה, כגון בלולב של אשרה, שכתבו התוס' דהעבירה הקודמת לא סייעה כלום להמצוה:

משא"כ בנ"ד, נהי דאילו לא הי' כאן כלל הפחות מג"ט דופן הגזול ג"כ היתה הסוכה כשרה, ע"י לבוד, מ"מ סוף סוף הרי השתא הסוכה אינה יכולה להתכשר ע"י לבוד, דהרי הדופן הגזול מפסיק באוירה, וא"כ נמצא דלפי המצב של השתא באמת העבירה מסייעת להמצוה להכשירה ע"י דופן הגזול. ולא שייך כלל לומר דאילו לא הי' הדופן ג"כ היתה הסוכה כשרה ע"י האויר, משום דאז היתה נחשבת לסוכה אחרת העשויה ע"י דופן לבוד:

משא"כ השתא הרי אין כאן דופן לבוד רק דופן אחר ממשי, וא"כ סוכה זו הרי נכשרת ע"י דופן גזול, והוי ממש מצוה הבאה ע"י סיוע העבירה. וזה ברור.

עוד תירץ שם המנ"ח, דנפ"מ במה שנתמעט סוכה גזולה, לענין סוכה שתחת סוכה והסכך העליון גזול, לשיטת קצת הראשונים דבסכך פסול ליכא פסול דשני סככים, וגם פסול דסכך כשר שתחת סכך פסול ליכא, לשיטת הגאונים המובא בתוס' ד' י': כל היכא דהסכך התחתון צלתו מרובה מחמתו מעצמו ולא צריך להכשירו של העליון, והשתא אי לאו מיעוטא דסוכה גזולה, מטעם מצוה הבאה בעבירה לחוד היתה הסוכה התחתונה פסולה מטעם שני סככים, דהסכך העליון לא מקרי סכך פסול מטעם מצוה הבאה בעבירה, כיון שיש לו סוכה התחתונה ולא צריך למצותה של העליונה, נמצא דאין העבירה מסייעה להמצוה ואין המצוה נעשית ע"י העבירה, משא"כ השתא דנתמעט סוכה גזולה מקרא, נמצא דהסכך הוי סכך פסול, וממילא דהסוכה התחתונה כשרה, דאין כאן שני סככים כשרים, דהסכך העליון פסול הוא.

ולענ"ד נראה, דהטעם מה דבעינן ב' סככים כשרים ובסכך פסול ליכא הפסול דשני סככים, הוא משום דפסקי הלכתא כשמואל, דלא מיפסיל בסוכה שתחת סוכה אלא א"כ שגם הסוכה העליונה גבוהה עשרה וחזיא לדירה, דבעינן כהכשירה כך פסולה, וא"כ בעינן שגם הסכך העליון יהי' כשר לגמרי, ולפ"ז גם בלי מיעוטא דסוכה גזולה הי' ג"כ הסכך התחתון כשר, משום דהסכך העליון נהי דאין עליו שם פסול משום מצוה הבאה בעבירה לחוד, כנ"ל, מ"מ סוף סוף הרי אינו כשר למצות סוכה, וא"כ גם הסכך התחתון תו לא מיפסיל משום שני סככים, דבעינן כהכשרה כך פסולה, שהסכך העליון יהי' ראוי לצאת בו ידי מצות סוכה. וא"כ אכתי אין שום נפ"מ בזה במה דנתמעט סוכה גזולה מקרא.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה