עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
סוכה · ו
המנ"ח במצוה שכ"ה מסתפק, בסכך של עצי אשרה, אם פסולו בד' טפחים, ככל סכך פסול, או דכיון דלשרפה קאי נידון כאויר ופוסל בג' טפחים.
ולענ"ד אין בזה שום ספק. דהרי מהרמב"ם והראב"ד הנ"ל, גבי לחי וקורה של אשרה, מבואר, דדוקא בדבר הצריך שיעור אמרינן כתותי מיכתת שיעורי' ומבטל מיני' הדין שיעור, אבל עיקר הדבר לעולם נידון כאיתי' בעין, וכן כתב מפורש הר"ן בפ"ב דגיטין גבי כתבו הגט על איסורי הנאה, יעו"ש, וא"כ לפ"ז ודאי דאינו נידון כאויר אלא כסכך פסול.
עוד כתב שם המנ"ח, דבסכך של עצי אשרה לא אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ד"א. דהרי הטעם ההכשר של דופן עקומה הוא משום דאמרינן דהסכך עצמו נעשה דופן, וכאן, לענין עצי אשרה, לא מהני זה, דהרי גם דופן פסול מעצי אשרה מטעם דכתותי מיכתת שיעורי'.
ולענ"ד אינו מובן. דהא דדופן מעצי אשרה פסול, ודאי דאינו אלא עד עשרה, דהיינו עד שיעורא דדופן, דאמרינן דמיכתת שיעורי:
משא"כ אם הדופן עד עשרה גובה הוא מעצים כשרים אלא דלמעלה מעשרה הוסיף קצת דופן מעצי אשרה, לא איכפת לן בזה מה דמיכתת שיעורי' למעלה מעשרה, כיון דכבר יש שיעור דופן עד עשרה מעצים כשרים, וא"כ ודאי דגם בסכך עצי אשרה אמרינן דופן עקומה, דהסכך עצמו נעשה דופן, וכשר בכה"ג דיש למטה שיעור דופן מעצים כשרים.