עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
מצות כתיבת ספר תורה · ד
כתיב בתורה גבי מלך:
והי' "כשבתו על כסא ממלכתו" וכתב לו את משנה התורה וגו'. וכן דקדק הרמב"ם בלשונו ברפ"ג מה' מלכים:
בעת "שישב המלך על כסא מלכותו" כותב לו ס"ת וכו'. נראה מזה, דאינו מחויב במצוה זו של כתיבת ס"ת אלא א"כ כבר נמסרה לו הנהגת המלוכה, מעת שישב על כסא מלכותו אז מחויב במצוה זו, כדי לקרות תמיד בס"ת, לבלתי רום לבבו מאחיו, שלא יקלקל בעניני המלוכה:
אבל אם עדיין לא נמסרה לו הנהגת המלוכה, אף שכבר נמשח למלך ויש לו דין מלך, מ"מ אינו חייב עדיין במצוה זו (ויתכן זה בגוונא דלהלן).
ובדרך זה אמרתי לבאר מה דאיתא במגילה ד' י"ד, גבי דוד שרצה להרוג את נבל הכרמלי משום דמורד במלכות הוי ולא צריך למידייני', ואמרה לי' אביגיל עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם, אמר לה ברוכה את וברוך טעמך אשר כיליתני מבוא בדמים. והנה דוד כבר הי' לו אז דין מלך, מעת שנמשח למלכות ע"י שמואל, אבל הנהגת המלוכה לא היתה עדיין בידו, שהרי שאול המלך הי' עדיין קיים. והנה דוד הי' סובר, שדין מורד במלכות לא תליא בהנהגת המלוכה, אלא בדין מלך גרידא, וע"כ הי' רוצה להרגו, ואמרה לו אביגיל שלא כך הוא הדין, אלא דגם דין מורד במלכות תלוי בהנהגת המלוכה, והרי שאול עדיין קיים ולא יצא טבעך בעולם.
ונראה, דגם מה שכתב הרמב"ם בפ"ג מה' מלכים ה"י, דכל ההורגים נפשות שלא בראיה ברורה או בלא התראה אפי' בעד אחד או שונא שהרג בשגגה דיש רשות למלך להרגן ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה, זה נמי תליא בהנהגת המלוכה אבל לא בדין מלך גרידא. והא דהרג דוד לגר העמלקי שהעיד ע"פ עצמו שהרג את שאול, והיינו ע"כ משום דין מלך הוא דהרגו, שיש לו רשות להרגו אפי' שלא בראייה ברורה, וכן כתב הרמב"ם בפי"ח מסנהדרין ה"ו, שאני התם שכבר מת שאול ותיכף משמת שאול נמסרה לו הנהגת המלוכה מעצמה.