עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
מחניך קדוש · ג
הנה, לענין אם מותר לקיים מצות במקומות המטונפות, בביה"כ ובביה"מ, אם יש בזה משום מחניך קדוש, עיין במ"ב סי' תקפ"ח בבה"ל שם שנסתפק בזה, ובשם "מטה אפרים" כתב, שאסור לקיים מצות תקיעת שופר במקום שאינו נקי.
והנה, דעת האגור, הובא בב"י סי' מ"ז, דגם מעשה המצות נקרא לימוד, וע"כ כתב דגם כשנכנס לביה"כ ולביה"מ לא הוי הפסק לענין ברכת התורה, משום דגם שם איכא דינים איך להתנהג למעשה ומעשה הוי לימוד. והא דלא צריך ברכת התורה לפני מעשה המצות, משום דלשיטתו אזיל, דעל הרהור ד"ת לבד לא צריך ברכת התורה. כן כתב שם בביאור הגר"א. ולפ"ז, דמעשה המצות הוי לימוד התורה, ודאי דאסור במקום שאינו נקי משום מחניך קדוש ומן התורה.
אך בביאור הגר"א שם חולק עליו, דמעשה לא מיקרי לימוד, מטעם דאינו מכוון ללימוד. אך טעם זה לא מספיק אלא לענין חיוב ברה"ת, דלא מיקרי לימוד התורה כיון שאינו מכווין ללימוד, אבל לענין מחניך קדוש נראה דגם הגר"א מודה בזה דאסור, כיון דיש כאן במציאות הרהור ד"ת וקדושה.