אור ברסלב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

יום טוב · ח

ו

ביצה ד' י"ז: ת"ר אין אופין מיו"ט לחברו. והיינו, משום דיו"ט שני הוא חול לגבי ראשון והוי מכין מיו"ט לחול. ובמ"ב סי' תק"ג בשעה"צ כתב, דאם מבשל ביו"ט ראשון לצורך יום השביעי לכאורה דודאי שרי, דהוי מכין מיו"ט לצורך יו"ט, כיון דשניהם הוו יו"ט מדאורייתא. יעו"ש מש"כ בזה.

והנה, באמת שכן מבואר להדיא בפסחים ד' מ"ז, דמקשה התם למ"ד דמדאורייתא צורכי שבת נעשין ביו"ט, מהא דתנן דלחם הפנים אין אפייתו דוחה יו"ט אם חל יו"ט בערב שבת ואי אמרת צורכי שבת נעשין ביו"ט אמאי לא דחי יו"ט, הא אפייה זו היא לצורך שבת, שיהא נאכל בשבת הבאה. הרי להדיא, דאף שמפסיק בינתים ימי החול, אפ"ה שרי לאפות בשביל שבת הבאה למ"ד דשבת ויו"ט קדושה אחת היא ונעשין צורכי שבת ביו"ט. וא"כ ה"ה מיו"ט ליו"ט לכ"ע ג"כ שרי לאפות ולבשל אף שמפסיק בינתים ימי החול, כגון מיו"ט ראשון לשביעי, או אפי' מפסח לשבועות וסוכות, כיון דשניהם הוו יו"ט, והוי מכין מיו"ט ליו"ט ושרי. ואף דמשני ע"ז הגמ':

שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו, היינו, השבות שגזרו רבנן שלא לאפות מיו"ט לשבת בלי עירוב תבשילין לא התירו במקדש. כן פרש"י. וא"כ, אם עושה עירוב תבשילין, ודאי מותר. ואפשר דמיו"ט ליו"ט אפי' עירוב תבשילין לא צריך, דדוקא מיו"ט לשבת תקנו עירוב.

אמנם ברבינו חננאל מצאתי שפי':

"שבות רחוקה לא התירו", היינו שהתורה לא התירה להכין מיו"ט לשבת רחוקה אף דשניהם קדושה אחת היא. וא"כ לפ"ז ה"ה מיו"ט ליו"ט רחוק ג"כ לא התירה התורה לאפות ולבשל. ולפיכך אסור להכין מיו"ט ראשון לשביעי.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה