עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק
הלכות דרך ארץ · ג
סוכה ד' ל"ד: אמר להו שמואל להנהו דמזבני אסא אשוו וזבינו ואי לא דרישנא לכו כר' טרפון מ"ט אילימא משום דמיקל ולידרוש להו כר"ע דמיקל טפי. וכתבו התוס', שבא להוכיח דשמואל לטעמי', דכר"ט ס"ל, דאי מפחד להו במידי דלא סבר כדי שימכרו בזול הי' לו להפחידם מר"ע דמיקל טפי. והריטב"א הקשה ע"ז, דהיכי אפשר דלהוי שמואל גונב דעתם להפחיד בשקר,
ולענ"ד איני יודע מה קשה לו. דהרי איסור שקר הותר לצורך מצוה ולצורך דרישת טובה ושלום. כן כתב רבינו יונה בס' שע"ת בשער ג'. וכדמצינו כן בכמה דוכתי בש"ס, דלבד הג' דברים דמשנו רבנן במילייהו, כדאיתא בב"מ ד' כ"ג, מצינו עוד הרבה דברים שהותר לשקר בהן:
בפסחים ד' קי"ב: אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול, ופרש"י:
אם בקשת לומר דבר שיהי' נשמע לבריות ויקבלו ממך אמור בשם אדם גדול, וכן בקידושין ד' מ"ד, גבי קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה, דפליגי בזה שמואל וקרנא אם צריכה גט ומיאון, אפכוה הדברים ושדרו לפני רב, הרי שאמרו שקר כדי לברר הלכה:
וכן בברכות ד' מ"ג, גבי פלוגתא דב"ש וב"ה בשמן והדס בהי מינייהו מברך ברישא, אמר ר' פפא שם שקר שהלכה כב"ה כדי דלא ליכסיף נפשי', וכן בב"מ ד' ל', גבי ר' ישמעאל בר"י שאפקיר פתכא דאופי, מצינו שאמר שקר, דלכולי עלמא אפקרינהו ולך לא אפקרינהו, כדי דלא ליטרח נפשי', דהוי זקן ואינו לפי כבודו:
וכן במגילה ד' י"ג, שאמר יעקב לרחל אחיו אני ברמאות, אמרה לי' ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא, א"ל אין עם נבר תתבר ועם עקש תתפל:
ובמדרש תהילים מזמור י"ב:
ר' חייא צפוראה אזל למזבן חיטי מסורתא א"ל ר' יונתן כד תהוי בעי חיטי אימי שערי אנא בעי וכד תהוי בעי שערי אימא חיטי אנא בעי ולא יסקון לך תרעא. הרי מבואר דבמקום הצורך מצוה הותר איסור שקר, וכן הותר לשקר כדי שהתגרים לא יעלו בסחורתם יותר מהמחיר. ומה"ט אמר נמי שמואל אשוו וזבינו והותר לשקר בזה.
ומה דאיתא בב"מ הנ"ל, דבהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במילייהו, לאו דבשאר מילי צורכי מצוה אסור, דהא לא כתיב כאן ההיתר על הנהו תלת מילי אלא דעבידי רבנן דמשנו בהם, והיינו דבאמת מותר לשנות בכל צורכי מצוה ודרישת טובה ושלום, אלא דרבנן מחמירין על עצמם ואינם רגילים לשנות אלא בהנהו תלת מילי.
ומה שהקשו התוס' שם הא דלא חשיב נמי דמותר לשנות מפני דרכי שלום, נראה, דהרי מבואר ביבמות שם דמפני דרכי שלום מצוה לשנות, ובמצוה לא קמיירי, דודאי משנין בו, אלא דאפי' בהנהו תלת מילי דאין בהם מצוה לשנות אלא רשות, נמי רגילים לשנות בהם.