אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) ברכת המצות › ב

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

ברכת המצות · ב

א

בקידושין ד' ס"ב מסיק הגמ', דמותר להפריש תרו"מ מפירות מחוברין לכשיתלשו, ואין זה דבר שלא בא לעולם, משום דכל שבידו לתלוש לאו כמחוסר מעשה דמי. ונסתפקתי לענין ברכה מתי מברך על ההפרשה, אי השתא בשעת הקריאת שם או בשעת חלות התרומה, והיינו בשעת תלישה.

והנה לענין מוקף כתב הר"ש ברפ"ג דחלה, דאם מפריש חלה מהעיסה על קמח, שתחול החלה לאחר שיתגלגל הקמח ויעשה עיסה, דלא בעינן מוקף אח"כ בשעת חלות החלה, כיון דהשתא בשעת קריאת השם הי' מוקף. הרי דהמעשה קריאת השם דהשתא, אף דלא חלה עדיין התרומה, שפיר מקרי מעשה הפרשה לענין דיקויים בה השתא דיני הפרשה, כגון מוקף. וא"כ אפשר דגם לענין ברכה שייך בה השתא לברך עלי', דמקרי השתא מעשה המצוה. אך מסתברא דבשעת תלישה שפיר יכול לברך, כיון דעושה מעשה שע"י חלה המצוה, והיינו התלישה.

אולם עדיין יש להסתפק גם בזה, באופן שחלות התרומה נעשה אח"כ ממילא, כגון במפריש תרו"מ מפירות תלושין ומתנה שהתרומה לא תחול עד לאחר ל' יום, אם שייך לברך אח"כ בסוף ל', כיון דאז אינו עושה שום מעשה המצוה. וכן יש להסתפק במקדש אשה לאחר ל' יום מתי מברך ברכת אירוסין. וצ"ע.

שוב מצאתי בת"ה, הובא במג"א סי' של"ט, דאם פודה בנו הבכור בתוך ל' יום ע"מ שיחול הפדיון לאחר ל', דאינו יכול לברך השתא על הפדיון, דאיך יאמר וצונו והוא עדיין לא נתחייב בפדיון, ולאחר ל', בעת שחל הפדיון, ג"כ לא יכול לברך, דאז אינו עושה כלום. הרי מבואר בדבריו, דדוקא בפודה בתוך ל' הוא דאינו יכול לברך השתא על הפדיון, משום דאינו יכול לומר וצונו, משמע אבל אם פודה לאחר ל', שכבר מחויב בפדיון, שפיר יכול לברך השתא על הפדיון, אף שמתנה שהפדיון יחול לאח"ז, דשפיר יכול לומר בזה וצונו. הרי נפשטו כל ספיקותינו, ולפ"ז גם במפריש תרו"מ שיחולו לאחר ל' יום וכן במקדש אשה לאחר ל' ג"כ צריך לברך השתא בעת מעשה ההפרשה ומעשה הקידושין, אבל אח"כ בעת חלות התרומה והקידושין אינו יכול לברך אז, כיון דאינו עושה אז כלום, ובמפריש תרו"מ מפירות מחוברין לכשיתלשו אינו יכול לברך השתא, דומיא דפדיון הבן, דאינו יכול לומר וצונו, כיון דאכתי מחוברין הן.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה