אור ברסלב
עמק ברכה (פומרנציק) איסור מחיקת השם › ד

עמק ברכה (פומרנציק)· רבי אריה פומרנצ'יק

איסור מחיקת השם · ד

ג

סוכה ד' נ"ג: בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח נשא אחיתופל ק"ו מעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לעשות שלום לכל העולם כולו אעכו"כ.

בתשו' הרמ"א סי' י"א למד מזה, דמותר להוציא שם רע על אחד מן הצבור כדי להשקיט בזה המריבה שנפלה בין הצבור ולעשות שלום, דעשיית שלום דוחה הלאו דמוציא שם רע, כמו דמבואר כאן בגמ' דעשיית שלום דוחה הלאו דמחיקת השם. וכתב עוד, דאין לחלק ולומר דדוקא עבירות שבין אדם למקום נדחו מפני דרכי שלום, כגון מחיקת השם, משא"כ הלאו דמוציא שם רע דהוי עבירה שבין אדם לחבירו, - זה אינו, דהרי מבואר בפ"ק דסוטה דכשמשקין את הסוטה אומרים לפניה אנשים גדולים תקף יצרן עליהן ונכשלו ואומרין לפניה מעשה ראובן בפלגש אביו על פשטו כדי שתודה ולא תגרום לשם הגדול שימחה על המים, והרי כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, ואיך מותר להוציא שם רע על ראובן הצדיק ולומר לפניה שחטא. הרי דמותר להוציא שם רע כדי שלא למחוק השם. ומעתה ק"ו הדברים, דאם הוצאת שם רע נדחה מפני איסור מחיקת השם, כ"ש שנדחה מפני עשיית שלום, דהרי גדול השלום שדוחה איסור מחיקת השם. עכ"ד.

והנה, מה דמשמע מפשטות דבריו דבאמת מותר למחוק השם כדי לעשות שלום, לענ"ד תמוה, דלפ"ד כל לאוין שבתורה נדחו מפני דרכי שלום, וזה לא מצינו בשום מקום. דדוקא לשנות התירו ולא איסורים אחרים. ואין ללמוד כלל מסוטה. דדוקא משום מצות השקאת הסוטה התירה התורה מחיקת השם, אבל באופנים אחרים, אפי' לעשות שלום בין איש לאשתו שלא על סדר השקאת הסוטה, ודאי דאסור בזה מחיקת השם, דאין לנו אלא מה שצוותה התורה והתירה להדיא. ואין לנו ללמוד מסוטה אלא דבר זה גרידא, דגדול השלום, שהרי מצינו במצות השקאת הסוטה שהתירה התורה מחיקת השם על סדר השקאת הסוטה כדי לעשות שלום בין איש לאשתו, וכדאיתא כן בגמ' בכמה דוכתי.

ומה דלמד אחיתופל ק"ו מסוטה להתיר מחיקת השם כדי לעשות שלום לכל העולם, אין זה ק"ו גמור, ועיקר הטעם מפני דשם היה מצות פקוח נפשות דכל העולם. וראיה לזה מה שכתב רש"י, שגם דוד בעצמו ידע זה דמותר בזה למחוק השם, אלא שלא רצה להורות הלכה בפני רבו אחיתופל, וע"כ דהוא מטעם פקנ"פ דכל העולם. וכן מצינו ג"כ בשבת ד' קט"ז, גבי ספרים שכתבו מינים דמותר לשרוף אותם עם האזכרות שבהן:

א"ר ישמעאל ק"ו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים הללו שמטילין קנאה ואיבה ותחרות בין ישראל לאביהן שבשמים עאכו"כ, ושם הלא עיקר הטעם מה דמותר למחוק את האזכרות הוא מטעם שהמינים אין כותבין את האזכרות לשם קדושה, מפני שאינם מאמינים בה' ואינם כותבין אותן לשמן, ואין לאותן האזכרות שום קדושה, וכמבואר ברמב"ם בפ"ו מיסודי התורה ה"ה. הרי להדיא דאין זה ק"ו גמור אלא לחזק הענין לבד.

גם מה שהביא ראיה דהותר הוצאת שם רע מפני איסור מחיקת השם מהא דסוטה שאומרין לפניה מעשה ראובן על פשטו, הערני חכם א', דהרי ראובן כבר מת, ועל מת שוב ליכא האיסור דמוציא שם רע, כדאיתא בברכות ד' י"ט דכל המספר אחר המת כאלו מספר אחר האבן, ורק על ת"ח אסור לספר מפני כבוד תורתו, וא"כ אין זה כבר עבירה שבין אדם לחברו אלא עבירה של פגם בכבוד התורה, וכאן, כיון שאין מכוונין כלל ליתן פגם חלילה בכבודו, אלא לתועלת, כדי שתודה ולא ימחה השם הקודש, א"כ אין כאן שום עבירה של הוצאת שם רע.

ודרך אגב הנני להעיר, בהא דהמספר אחר המת כאלו מספר אחר האבן שאלה ע"ז הגמ' שם מהא דחד אישתעי מילתא בתרי' דמר שמואל ונפל קניא מטללא ובזעא לארנקא דמוחיה, ומתרץ הגמ' דשאני צורבא מרבנן דקב"ה תבע ביקריה דאריב"ל כל המספר אחר מטתן של ת"ח נופל בגיהנום שנא' והמטים עקלקלותם יוליכם ד' את פועלי האון, ולכאורה למה כל המשא ומתן הזה, הרי להדיא מבואר בתהילים כן בפרשה ל"ה פסוק כ':

כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשובון, ומבואר בתרגום:

ועל צדיקי ארעא דניחין בעלמא ההוא מלי נכלין מחשלין.

תוכן העניינים

עמק ברכה (פומרנציק)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה