אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד הרביעי תורת משה › (כט)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד הרביעי תורת משה · (כט)

(כח)

בפרשת קרח במחלוקת קרח ועדתו כתיב בפסוק ויחר למשה מאד ויאמר אל ה' אל תפן אל מנחתם וגו' וארז"ל שם במדרש מאי אל תפן אל מנחתם אל תקבלם בתשובה הי' צריך למקרא לומר אל תפן אל עבודתם מהו אל מנחתם כך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע יודע אני שיש לאלו חלק באותה מנחה שהקריבו שנאמר מלבד עולת התמיד ומנחתה והיתה של כל ישראל קריבה הואיל ופירשו אלו מבניך אל תסתכל בחלקם תניחנו האש ואל תאכלנה עכ"ל. והנה המאמר הזה הוא תמוה מאד שאין דבר בעולם שעומד בפני התשובה ולמה בקש משה שלא יקבלם הקב"ה בתשובה וגם סוף המדרש הדורש על מנחת צבור שקרבו תמידין ערב ובוקר וקשה למה בקש דווקא שלא יהיה להם חלק בענין התמידין ומה ענין זה אצל מחלקותם. ועוד ארז"ל שם ויקח קרח מה כתיב למעלה מן הענין וכו' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת מיד צוה ועשה ר"נ טליתות תכלת ונתעטפו בהן וכו' וכשאמר הקב"ה למשה קח את הלוים וטהרת אותם וכה תעשה להם לטהרם והעבירו תער על כל בשרם מיד עשה כן קרח התחיל לחזור על ישראל לא היו מכירים אותו אמרו לו מי עשה לך כך אמר להם משה עשה כך ולא עוד אלא נטלני בידי ורגלי והיו מניפין אותי ואמרו לי הרי אתה טהור וכו' מיד התחילו שונאי משה להתגרות בו עד כאן וקשה למה אי' דווקא מחלוקת קרח ע"י מצות ציצית ועל ידי ענין התנופה ולמה בקש לבטל מישראל דווקא שני מצות אלו יותר מש מצות והיה מגלגל עליהם ולהבין זאת יבואר ג"כ אגב מדרש תמוה הובא בילקוט פרשה זו וז"ל קרח בן יצהר שהרתיח את כל העולם כולו כצהרים וכו' דתן שהעבירם על דת אבירם שהעביר לבם מלעשות תשובה ע"כ וקשה באיזה ענין הרתיח העולם ולמה הי' הרתיחה דווקא כצהרים ועוד דקאמר שהעבירם על דת והעביר לבם מלעשות תשובה על איזה דת העבירם והיכן שמענו שהעביר לבם מלעשות תשובה אבל כל זה יבואר היטב כיד ה' הטוב עלינו רק יש לידע תחילה מה הי' ענין מחלוקת של קרח עם משה בענין הכהונה והענין הוא כמ"ש בזוהר פ' זו מי שעושה ימין לשמאל ומהפך הסדר ושמאל לימין כאלו מחריב העולם תא חזי אהרן ימינא ליואי שמאלא קרח בעי למיעבד חלופא ימינא לשמאלא בגין דא אתענש עד כאן. וביאור הענין כי הכהנים הם מצד החסד והם תלוים בימינו של הקב"ה ולוים הם מצד הדין הם בשמאלו של הקב"ה ולוים שהם מצד הדין צריכין שיהא נכנעים לפני הכהנים שהם מצד החסד ולמשול עליהם כי החסד יד ימין יש לו ממשלה ומעלה יתירה על השמאל שהוא מצד הדין כדמיון האב השולט ומושל על בנו והבן נכנע מלפניו שמטעם זה יצחק שהיה מצד הגבורות והדין הי' נעקד ע"י אברהם איש החסד והי' נכנע מלפניו והי' ג"כ אביו מושל עליו כמ"ש הרקנטי בפרשת תולדות יצחק וגם בעל הלבוש בכוונת ברכת נטילת ידים שמטעם זה צריך שהיד שמאל ישפוך על יד ימין כעבד לרבו ומי שמהפך ורוצה לעשות מימין שמאל ומשמאל ימין כאלו מחריב העולם וקרח שהיה לוי מצד שמאל ובקש שיהיה כהן למשול על הכהנים בזה רצה להפך סדרי בראשית ומעשי מרכבה ולכך נענש ולכך נראה לי שז"ש משה בוקר ויודע את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו וגם בזה יבואר משרז"ל במדרש בפרשה זו נשואי העדה קריאי מועד עמד קרח ועשה להם משתה ע"כ ודרוש אועד מלשון זמן שהוא זמן סעודה וקשה מאי בוקר ויודע וגו' ועוד למה עשה להם קרח סעודה ועי"ז בא למחלוקת אבל הוא הדבר אשר דברנו רק יש לידע שמה שהשמאל נכנע לימין ולשפוך ביד שמאל על יד ימין כעבד לרבו וכבן לאביו היינו דווקא בבוקר בזמן הנטילה אבל בנטילת ידים דסעודה צריך שיהא להיפוך שיד ימין ישפוך על יד שמאל תחילה כמ"ש הרב הבית יוסף בטור אורח חיים בהלכות נטילת ידים ליישב שני מאמרי הזוהר שנראים כסותרים אהדדי עיין שם בארוכה. ונראה לי שזה היה הוויכוח בין משה וקרח בשני דיעות אלו כי משה כאשר ראה שקרח הלוי שהוא מצד שמאל ורוצה לשלוט על הימין חשב בלבו שודאי אין הדבר כן שהרי נטילת ידים בבוקר יוכיח שצריך שאדרבה יד שמאל יהי' נכנע לפני הימין ולפיכך אמר משה בוקר ויודע ה' ר"ל תיכף בהשכמת הבוקר יודע האמת אשר אתי כי אז יראו הכל בעיניהם שהדין הוא עמדי וידעו הכל ואת הקדוש והקריב אליו אבל קרח שרצה לשלוט על ימין לא שת לבו אל זאת אלא סמך על נטילת ידים דזמן סעודה שאז הוא כדבריו שצריך ימין להיות נכנע לפני שמאל והי' ירא מעדתו פן יאמרו לו מנלן לך שיהא השמאל שולט על הימין ולפיכך מה עשה רשע ערום והקדים טענותיו ועשה להם משתה כדי שעל ידי המשתה וזמן סעודה יראו בעיניהם שהדין עמו ולכך החזיק במחלקותו ע"י סעודה כי מצא עזר כנגדו ולכך אומר הכתוב נשיאי העדה קריאי מועד ר"ל אלו הנשיאים היו נקראים לו להחזיק בטענתו ולחלוק על משה וכל זה הי' ע"י שהיו קריאי מועד שקראם והזמינם לזמן הסעודה כנזכר וע"י הסעודה מצאו פתחון פה ולפי האמת אין לנו ללמוד מנטילת ידים דסעודה שאין שם הטעם משום הכנעה אלא כדי שיבאו המים תחילה מימין על השמאל להחליש כח הדין כמו שאמר שם ואדרב' משם ראיה והוכחה גדולה שאין כח לשמאל על הימין וצריך שהימין יחליש כח השמאל שלא יגבור עליו אבל בזמן הבוקר שצריך שיד שמאל ישפוך על הימין הוא מטעם הכנעה כעבד המוכנע לרבו שמטעם זה צריך לאחוז תחילה ביד ימין וליתן ליד שמאל שישפוך על הימין כעבד השופך מים על יד רבו וראיה מעקידת יצחק שהוא בעל הדין מצד שמאל שהי' נכנע לפני אברהם בעל החסד שהוא מימין ולכך נ"ל שהיה זה בבוקר כמ"ש הכתוב וישכם בבוקר אל המקום בבוקר דייקא ר"ל בשביל בוקר כנזכר וזה הי' מורה על כל בעלי הדין שצריכין להיות נכנעין לפני בעלי החסד כמ"ש בעשרה מאמרות מאמר אם כל חי סימן ל"ב ול"ג וז"ל כשם שיצחק אבינו סבר וקיבל בלב שלם להעקד ביום הכיפורים בשעת המנחה ע"י אברהם כך בשמחה רבה נעקדה מדת הדין של מעלה לרצונה ע"י החסד והעלתה לרצון קמי עתיק יומין על המזבח הפנימי הידוע כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו וכו' וכל ברואי מעלה ומטה נתעסקו אהדדי בעקידת כל בעלי הדין כמו שדרשו חכמים בפסוק כי עד שירים סבוכים שכן מאדים נעקד לפני צדק ומיכאל כהן גדול של מעלה עקדו לגבריאל ואריה שבמרכבה עקד את השור והעלום על גבי מזבח החיצון אשר בהיכלות וכו' ומכאן למדנו תנופת הלוים ע"י אהרן הכהן שהיא כעין אסיקתיה אחתיה האמורה בעקידת יצחק ואלו הי' קרח מסכים בהנפתו כשם שהי' יצחק מסכים בעקידתו ולא עוד אלא שזה מסר נפשו וזה לא הי' צריך לכך הנה בלי ספק הי' קרח למטה כגבריאל למעלה כמו ששקול אהרן כנגד מיכאל עכ"ל. והטעם לזה למה תנופת הלוים שהניפו והורידום הי' דומה לעקידת יצחק שהעלהו למזבח והורידו מבואר זה בזהר פרשת בהעלותך עמוד רפ"ז שכהן הוא צריך למשול על הלוי כי כהן הוא נאחז בימין של הקב"ה והלוי ביד שמאל והימין הוא שולט על השמאל ולכך מגביהו ומורידו כדי להחליש כח הדין שיש באותו לוי והי' צריך להסיר שערותו בתער כי השערות הם כולם מצד הדין שיוחלש כחם ע"ש וא"כ דבר זה הוא ממש כעין עקידת יצחק שהי' אברהם איש החסד להחליש כחו כי יצחק הוא הדין הקש' מצד שמאל שממנו יונקים כל הדינים מאותו שעת נכנעו כל בעלי דינין כנזכר בעשרה מאמרות וכל זה משום שהימין צריך לשלוט על השמאל ולכך אם הי' קרח מסכים בתנופה והי' נכנע לפני אהרן שהוא נגד מיכאל ודאז הי' הוא כגבריאל שהי' נכנע ונעקד לפני מיכאל למעלה בשעת עקידת יצחק כנזכר. ומזה תבין מה הי' כוונתו שלא הסכים בתנופה ולגלג עליה כי אם הי' מסכים בתנופה ודאי לא הי' חולק על הכהונה ולשלוט על הכהנים שהם מימין כי בזה הי' מודה שהשמאל צריך להיות נכנע לפני ימין שזהו ענין תנופת לוים ע"י כהנים להראות שהכהן שולט ומושל על הלוי כנ"ל והודאות בעל דין כמאה עדים דמי ולא הי' לו עוד פתחון פה לחלוק על הכהונה ולכך כאשר בא והגיד לעדתו שהניפו אותו ואמרו טהור אתה מיד התחילו שונאי משה להתגרות כי הם היו סוברים שאין ראוי שהכהן ישלוט על הלוי ולכך לגלג על אותו מצוה כדי למנוע אותה מישראל שלא יאמינו בה ועי"ז יהי' להם פתחון פה לחלוק על משה שישלוט השמאל על הימין. ובזה תבין ביאור מדרש הנ"ל אל תפן אל מנחתם בתמידי צבור וכו' כי מאחר שמצות תנופה באה לנו על ידי עקידת יצחק והיא ממש כעין עקידת יצחק כנ"ל וקרח שלגלג בתנופה ודאי לא הי' מאמין גם בעקידת יצחק כי אם הי' מודה שנעקד יצחק מצד שמאל לפני אברהם מצד ימין ודאי גם הוא שהוא מצד שמאל הי' ג"כ נכנע לפני אהרן שהוא מצד ימין ולא הי' ג"כ מלגלג בתנופה כי הכל ענין אחד הוא ואיתא במדרש ויקרא שבשעת עקידה תיקן הקב"ה שני תמידים אחד בבוקר ואחד בערב וכל זמן שמקריבין אותן הקב"ה רואה וזוכר זכות עקידה לבניו עד כאן וז"ש משה אל תפן אל מנחתם חלק שיש להם בתמידים אל תקבל מהם דזיל בתר טעמא למה הם באים ולמה אתה מקבל אותם מישראל וצריך לומר בשביל שתזכור להם עקידת יצחק והרי הם אינם מאמינים בעקידת יצחק דאם לא כן לא היו חולקים על משה ואחרי שחולקים ודאי הם סוברים שלא הי' זה מעולם שנכנע שמאל לפני ימין לפיכך רבש"ע אל תפן אל מנחתם תמידי צבור בחלק שיש להם במצוה זו. ובזה נבא ג"כ אל כוונת משה שאמר אל תפן אל מנחתם אל תקבלם בתשובה כנזכר לעיל כי ענין התשובה שהקב"ה מקבל אותה מן האדם ומוחל לו על חטאיו קבלתי ממוריי ורבותיי שהטעם הוא מפני שהאדם העושה עבירות שחייב עליהן הם עבירות שעובר על לא תעשה כי העובר על מצות עשה הוא בשב ואל תעשה ואינו נענש אלא בעידן ריתחא כנודע מדרז"ל ותשובה היא מצוה אחד ממצות עשה ולפי שעשה הוא דוחה לא תעשה ולפיכך גדולה תשובה שדוחה כל העבירות שביד אדם והרקנטי בפ' יתרו כתב טעם פלאי על דרז"ל שאמרו עשה דוחה לא תעשה מפני שמצות עשה הם מצד חסד והם בימינו של הקב"ה ומצות לא תעשה הם מצד הדין והם בשמאלו של הקב"ה ולפי שיש מעלה לימין על השמאל לשלוט עליו ולכך אתי עשה ודוחה לא תעשה ולכך נראה לי כאשר ראה משה את קרח ועדתו שאין רוצים ליתן מעלה יתירה לימין על שמאל ואדרבה רוצים להפוך ליתן מעלה לשמאל על הימין ולפיכך אמר אל תפן אל מנחתם אל תקבלם בתשובה דזיל בתר טעמא למה מקבלין האדם בתשובה משום שהתשובה היא עשה שהיא בצד הימין ובא עשה ודוחה לא תעשה לפי שיש לה מעלה יתירה והרי קרח ועדתו חולקים על זה וסוברים שאין לימין מעלה על השמאל ובודאי לפי דבריהם אין עשה דוחה לא תעשה ולכך אל תקבלם בתשובה כי פיהם הכשילם שאין ראויים לקבלם בתשובה. והנה ענין עשה הדוחה לא תעשה למדו רז"ל ביבמות ממצות ציצית שאסרו בכל מקום שעטנז ובציצית התירו כמו שאמר הכתוב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך משום שמצות ציצית היא עשה ושעטנז היא לא תעשה ואתי עשה ודוחה ל"ת. ובזה תבין כוונתם שחלקו על משה דווקא ע"י מצות ציצית ובקשו לעקור אותה מצוה ולגלגו עליה כי כל כוונתם הי' להראות לכל רואם שהם צדיקים בריבם להשליט השמאל על הימין ואם היו מודים בדין מצות ציצית שנעשית גם כן משעטנז מטעם דעשה דוחה לא תעשה היו דבריהם סותרים אהדדי ולכך לגלגו על אותו מצוה כמו על התנופה כדי להעמיד דבריהם כדרך בעלי מחלוקת אשר זה דרכם כסל למו ובפיהם ירוצו שדבריהם כנים ואמתיי'. ובזה יובן ג"כ מדר' הנ"ל דתן שהעבירם על דת אבירם שהעביר לבן מלעשות תשובה ר"ל זה בזה תליא לפי שהעבירן על דת ולגלג על התנופה ועל ציצית דבר זה גרם להעביר לבן מלעשות תשובה כי בשלמא עד עתה כל מי שחטא ידע שאם יעשה תשובה יועיל כי סברו שהימין יש לו מעלה יתירה על השמאל ולכך התשובה שהיא מצות עשה שהיא מימין היא דוחה עבירות לא תעשה שמצד שמאל כי עשה דוחה לא תעשה אבל אחר שהעבירן על דת תנופה ודת ציצית שלגלג עליהם בזה הראה לכל שאין עשה דוחה לא תעשה כי משם נלמוד דין זה והוא נתן בלבם להיפוך שהשמאל ישלוט על הימין ואין עשה דוחה לא תעשה ובודאי בזה העביר לבן מלעשות תשובה כי מהיכי תיתי שיועיל התשובה לדחות העבירות שעשה האדם. ובזה יובן ג"כ למה הרתיח כל העולם כולו כצהרים רק יש לידע למה נמשל חורבן לצהרים כמ"ש הכתוב איכה תרעה ואיכה תרביץ בצהרים ודרז"ל על זמן חורבן ב"ה שנמשל כצהרים הוא תוקף החמימות השולט בו הוא מצד הדינים של יצחק כנודע מדברי הזוהר והאר"י ז"ל כי הבוקר הוא מצד אברהם וזמן מנחה כנגד יצחק וערבית כנגד יעקב וכנגדם באו ג' תפילות ביום אברהם תיקן תפילת שחרית ויצחק תפילת מנחה ויעקב תפילת ערבית ולפי שיצחק הוא מצד הדין הקשה הנקרא פחד יצחק וכל זמן שלא עקד אברהם את יצחק והחליש כחו היה כל העולם בוער בחמימות אשו דיצחק עד שבא אברהם איש החסד ועקדו בזמן המנחה דווקא כנ"ל ואז נכבה כח אשו של יצחק רובו ככולו כמו מים המכבים את האש כי שלט אברהם איש החסד שהוא מימין על יצחק בעל הדין שהוא משמאל ואז שלטו ג"כ כל בעלי החסדים על בעלי הדינין כנ"ל על פסוק עד שירים סבוכים והיו הקשרים האלה קיימין עד זמן שחרב ב"ה הראשון ונראה לי שמטעם זה היו קשורים דווקא עד זמן החורבן לפי שבזמן החורבן נתהפך השמאל לשלוט על הימין ועמד השמאל במקום הימין כמ"ש בזוהר על פסוק השיב ימינו אחור מפני אויב וכל בעלי החסדים עמדו לצד שמאל ובעלי הדין עמדו לימין וז"ש רז"ל שהפך הקב"ה משמרת המלאכים מיכאל בעל החסד שהיה בימין על המים העמידו לצד שמאל על האש וגבריאל שהוא בעל הדין העומד על האש העמידו לימין על המים והנה בזמן קרח היו עדיין הקשרים קיימים שהיה זמן רב קודם החורבן וכאשר בא הוא לחלוק ובקש להשליט השמאל על הימין אז אותו הזמן לפי שעה ע"י פגמו נעשה אז מה שנעשה אח"כ בזמן החורבן כי פגם למטה והגיע פגמו למעלה כמ"ש בזוהר בפרשה זו וא"כ היה מעורר אשו ודינו של יצחק שהוא שליטת תוקף הדינים של צהרים ולכך אמרו עליו רז"ל בן יצהר שהרתיח כל העולם כולו כצהרים דייקא. ובזה מיושב עוד מאי כל עולם כולו אחר שלא חלק אלא על הכהונה ולפ"ז ניחא כי היה הפגם מגיע לכל העולם כולו שעל ידו היה מתעורר הדין הקשה והתוקף שתגבורותו הי' מגיע לכל העולם נר לאחד נר למאה. והנה אחי המעיין דברי תורה הם כפטיש יפוצץ סלע ומתחלקות לכמה ניצוצות ובאלה הדברים שזכרנו יבוארו עוד מאמרים בענין קרח המה אחד בילקוט פרשה זו וז"ל מה זכות הי' בידן של בני קרח שינצלו שבשעה שהיו יושבין אצל קרח אביהם רואין את משה וכובשים פניהם בקרקע אמרו אם נעמוד מפני משה רבינו אנו נוהגין בזיון באבינו וכבר נצטווינו על כיבוד אב ואם לא נעמוד כבר כתיב מפני שיבה תקום מוטב שנעמוד מפני משה רבינו אע"פ שאנו נוהגין בזיון באבינו באותו שעה הרחישו לבם בתשובה עד כאן וקשה שכיבוד אב ואם הוא עשה ולקום מפני שיבה ג"כ עשה מה ראו שיבא זה העשה לדחות את עשה דכיבוד ומה ראו להכריע דהאי עשה אלים טפי ובפרט בנים אצל אביהם שהוא כגופם דמיא ואין אדם רואה חובו לעצמו ועוד למה הרהרו עתה בתשובה ולא מקודם ומה ענין תשובה לכאן ומאמר שני הוא ג"כ בפרשה זו וגם רש"י הביאו בחומש ח"ל בן קהת בן לוי ולא אמר בן יעקב לפי שיעקב בקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלקותם שנאמר ובקהלם אל תחד כבודי והיכן נזכר שמו על קרח בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים שנא' בן אבי אסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל עכ"ל והמאמר הזה הוא תמוה למה לא בקש להזכר שמו על קרח אלא דווקא על הדוכן ועוד מאי אל תחד כבודי מה ענין הזכרת שמו לכבוד אבל כל זה יבואר במה שזכרנו רק נקוט זה בידך מ"ש לעיל שהימין היא אל השמאל כאב אצל הבן ומה הבן צריך להיות לפני אב בכל דבר ולכבדו כן ראוי שיהא השמאל נכנע לפני ימין כי יש מעלה לימין על השמאל שמטעם זה אתי עשה ודוחה לא תעשה ולפיכך בני קרח שהסכימו תחילה עם אביהם לחלוק על משה ורצו להיפוך שישלוט השמאל על הימין וכאשר ראו אח"כ את משה הי' בלבם שני דרכים אם לקיים מצות קימה מפני שיבה ובזה יהיה בזיון לאביהם שיהא נראה כמו שהם מודים ומסכימים לדברי משה וחולקין על אביהם ונוהגים בו בזיון שמבטלין מצות כיבוד אב או לקיים מצות כיבוד אב ולבטל דברי משה וגמרו בדעתם לקום לפני משה ר"ל אחרי שבקשו לכבד אביהם זה גרמה שגמרו בלבם אדרבה לבטל דברי אביהם ולקיים דברי משה כי אחר שראו שיש לכבד האב וקשה למה וצריך לומר משום שהאב הוא נגד הבן כימין נגד שמאל וצריך שיהא הבן מכבדו ונכנס לפניו כשמאל שנכנע לפני ימין וא"כ ודאי דברי אביהם הוא שקר שחולק על משה ויש להחזיק דברי משה יותר לכבדו ולנהוג בזיון באביהם כי לפי דברי אביהם הוא מוכח שאין ראוי לכבד ואין כאן ביטול כיבוד אב כי הרי אב בעצמו מודה שאין הבן צריך לכבדו שהרי כל מחלוקותו שהשמאל הוא שולט ומושל על הימין לפיכך גמרו לקיים דברי משה ולנהוג בזיון באביהם ולכך מסיים באותה שעה הרהרו תשובה באותו שעה דייקא ר"ל דבשלמא עד עתה היו מסכימין לדברי אביהם שהשמאל ישלוט על הימין ולא עלה על לבם ענין תשובה כי אין לעשה שהוא בימין מעלה על לא תעשה שהיא בשמאל לדחות אותה אבל כאשר הרהרו בלבם לקיים דברי משה שהימין ישלוט על השמאל ודאי היא שעשה דוחה לא תעשה ותשובה מועלת ולפיכך מיד הרהרו לעשות תשובה ובזה יובן גם המאמר השני רק דע שצריך האדם לכתוב שמו על שם אביו פלוני בן פלוני הוא מכלל כיבוד אב שצריך להראות לכל רואיו שהוא הבן של פלוני הנכנע לפניו וכשאמרו רז"ל שמטעם זה אסור לקרוא את אביו בשמו אלא צ"ל אבי מורי להודיע לכל שהוא אביו המושל עליו והוא נכנע לפניו כמו שאמר ביורה דיעה בהלכות כיבוד אב ואם אבל כל זה אינו אלא בזמן שהימין יש לו מעלה על השמאל כנזכר ואיתא נמי בזוהר שבזמן הדוכן צריכין הכהנים לזקוף יד ימין על יד שמאל כי הימין הוא מושל ושולט על השמאל והוא העיקר וזה שאמר יעקב ובקהלם כאשר יבא מחלוקת קרח אל תחד כבודי שלא תזכור שמי עליו ואל תחד כבודי דייקא ר"ל כי בזה שזוכרין שמי עליו בן יעקב זהו כבוד לי שהם מראים לכל שאני אב כנודע והם בנים שנכנעים לפני אין אני רוצה ליחד שם כבודי כי אין זה כבוד אלא גנאי כי אימתי היא דרך כבוד בזמן שהאב שהוא הימין יש לו מעלה על הבן שהוא כנגדו בשמאל ואז ודאי הוא כבוד לאב והכנעה לבן נגד אב אבל בקהלם של קרח שכל מחשבותם הוא להיפוך שהשמאל שהוא הבן יש לו מעלה יתירה על הימין שהוא אב וא"כ איך יחד שם כבודי לומר. שקרח הוא בני אדרבה זה בזיון גדול לי שהוא מראה לכל שאני האב מוכנע כנגדו ולכך אין ראוי ליחד שם כבודי לגלות שהוא בן לי אימתי יזכירו שמי עליו בזמן הדוכן כי כאשר הכהנים עולין לדוכן צריכן לזקוף הימין על השמאל ואז רואים בעיניהם שיש מעלה יתירה לאב על הבן ובודאי הזכרת שמי שם עליו הוא כבוד לי שמראה לכל שהוא בן כנגדי ואני אב ומושל עליו:

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה