עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין
עמוד הרביעי תורת משה · (כב)
בפ' שמות כאשר בקש הקב"ה לשלח את משה לגאול את ישראל ממצרים כתיב הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלקי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ויאמר אלקים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל בני ישראל ה' אלקי אבותיכם שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור וארז"ל בפ' זו שבקש משה שיודיע שמו הגדול וקשה למה ומהיכי תיתי שאלו ישראל על שמו הגדול מה תועלת היה יוצא להם מזה ועוד למה הזכיר הקב"ה ג"כ שם אהיה ופעם אחד שם הויה אבל ביאור הענין על דרך מ"ש האר"י בשם אותיות דר"ע כו' ועשה הקב"ה חותם לשמו הגדול שיחתום אותו ולא ישרוף העולם והוא שם של אהיה החותם וכאשר צריך האדם להגות שם המיוחד בפיו צריך להזכיר תחלה שם של אהיה שהוא החותם ויחתום סביב שם הגדול הוי"ה לבל יצא לשרוף העולם וכתב רבינו צמח למה דוקא שם אהיה הוא החותם מפני ששם אהיה שם אחד והוא כולל ג' שמות אהיה במלואו כי במילוי יודין עולה קס"א ובמילוי ההין עולה קנ"א ובמילוי אלפין עולה קמ"ג והנה תצרף קס"א קנ"א קמ"ג עולה מנין חות"ם וחומת כי חותם וחומת הם אותיות שוין כי זהו סוד חומת ירושלים של מעלה כנודע מדברי רבינו האר"י זללה"ה כי ירושלים של מעלה מאיר עליו שם אהיה וירושלים של מטה מכוונת נגד ירושלים של מעלה ומקבלת אורה ושפעה משם ולכך נ"ל שהיו הוגין בירושלים השם באותיותיו כי אחרי שירושלים של מטה היו מקבלין אורה וחותם וחומת ירושלים של מעלה ועלה היה מאיר החותם ודאי לא היה לחוש פן בהוצאת השם יצא אש וישרף העולם שהרי החותם וחומת של מעלה היא מסבבה וחותם אשו הגדול וגם נ"ל שז"ש בזכריה על ירושלים ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ר"ל ואני אשכן על ירושלים שם של אהיה ומאי רבותא ואומר נאם ה' ר"ל כאשר ידבר ויהג' שם ה' הוא שמו הגדול ויש לחוש ח"ו שישרוף העולם וע"י השם אהיה שיהיה לה יהיה לה חומת אש סביב שלא יצא האש וישרוף העולם ומטעם זה נ"ל שגזרו על רבי חנינא בן תרדיון לשריפה וארז"ל מפני שהיה הוגה השם באותיותיו ור"ל עדה כנגד עדה הוא עשה מעשה שע"י היה ראוי לצאת אש ולשרוף ח"ו העולם נענש באותו מדה וארז"ל פרשת ויחי ג' סימני גאולת מצרים מסר יעקב לבניו חדא מינייהו כשיבא הגואל ויאמר להם שם המפורש ולפיכך נ"ל כאשר רצה משה לילך בשליחות ואמר להקב"ה ואמרו לי מה שמו ר"ל הרי הסימן גאולה הוא שמך הגדול שם המפורש שמסר להם יעקב ואם כן ודאי הוא כאשר אבא לבשר להם הגאולה יאמרו לי מה שמו וא"כ מה אומר אליהם דייקא כי הרי אסור להגות שמך הגדול לבל ישרוף העולם ואמר לו הקב"ה אהיה אשר אהיה ר"ל אמור תחילה שם של אהיה שהוא החותם לשמי הגדול לבל יצא לשרוף העולם ולכך זכר הקב"ה ג' פעמים אהיה בדיבורו כי רצה לגלות שג' פעמים אהיה הוא החותם כנ"ל ואחר שמסר לו החותם א"ל כה תאמר אל בני ישראל ה' אלקי וגו' ה' דייקא שהוא שם הויה ר"ל אחר שמסרתי לך החותם ודאי מכאן ואילך יש לך להגות שם הויה שם הגדול שלי כי לא יצא לשרוף העולם כל כך למה ויאמר זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור לעלם חסר כתיב לשין כיסוי והעלם ר"ל זה השם אהיה היא אינו אלא להעלים ולכסה שמי הגדיל הויה לבל יצא לשרוף העולם והויה הוא זכרי לדור דור כי הוא שמי המיוחד לי. ובזה תבין מה שאמר בפרקי רבי אליעזר כשאמר הקב"ה למשה אהיה אשר אהיה ראו המלאכים שמסר לו הקב"ה שם המפורש אמרו ברוך אתה ה' חונן הדעת וקשה והרי שם המפורש הוא שם הויה כמו שאמר האר"י כי שמות הויה הם משתנים בניקודם ויש הויה שממנו החכמה ויש הויה שממנו הבינה ויש הוי"ה שממנו הדעת ואות הוי"ה שממנו הדעת היא נקראת שם המפורש בכל מקום אבל עם מה שאמר יובן כי אחרי שראו המלאכים שהקב"ה מוסר לו שם אהיה חותם לשמו הגדול שם המפורש בזה ראו וידעו שבודאי מסר לי שם המפורש עצמו כי החותם אינו אלא לשם המפורש עצמו ולפי ששם המפורש הוא שם שממנו הדעת ולפיכך אמרו ברוך אתה ה' חונן הדעת ר"ל יהא ברוך אותו שם הוי"ה שממנו הדעת ובזה תבין למה ניתן למשה והוא הגואל וד"ל: