אור ברסלב
עמודיה שבעה עמוד הראשון ברית אברהם › (ט)

עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין

עמוד הראשון ברית אברהם · (ט)

(ח)

במדרש רבה פ' וירא וז"ל ויעש אברהם משתה גדול ר' יודה בר' סימון אמר גדול עולמים היה שם (פירש מ"כ הקב"ה) ר' יודן בר מספרתא אמר ויעש המלך משתה גדול גדול עולמים היה שם הה"ד כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך כי ישיב ה' אלקיך לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך בימי אברהם יצחק ויעקב עכ"ל. וקשה למה גילה לנו התורה שהיה הקב"ה בסעודת אברהם ובסעודת אחשורוש ומה בעי הקב"ה התם וכי לאכילה היה צריך ועוד שמביא הפסוק לשוש עליך לטוב מה טובה ותועלת היה לנו מזה ועוד דקאמר כאשר שש על אבותיך בימי אברהם יצחק ויעקב והיכן מצינו שהיה ביעקב כזאת ואפי' שגם גבי יצחק לא מצינו מ"מ היה אותו שעה בעולם כי אותו המשתה שהיה הקב"ה שם באברהם היה המשתה ושמחה אשר עשה אברהם ביום הגמל את יצחק. והנה הילקוט ושאר מפרשים מחקו מטעם זה יצחק ויעקב ואע"פ שהיה יצחק בעולם מ"מ לפי דעתם אינו נקרא בימיו כי לפי שהיה קטן ואינו זוכר המעשה ההיא כאלו אינו אבל אין לנו למחוק גירסת הספרים מפני איזה ספק אשר יפול בם ובפרט עומקי ותהום מדרש רבה שכל דבריו הם כתהום שאין להם חקר ויבואר בגזירת האל כאשר הוא לפנינו ואגב זה יבואר מ"ש אסתר אילת השחר בתהילים מזמור כ"ב כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני כי סבבוני כלבים. עדת מרעים וגו' אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ואתה ה' אל תרחק אילותי לעזרתי חושה הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי הושיעני מפי אריה וגו' אספרה שמך לאחי וגו' יראי ה' הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל וקשה איך שייך לומר באדם שנשפך כמים ועוד איך יתכן שיהא נמס הלב כדונג ועוד מאי לעפר מות תשפתני שפירש רש"י בשם תנחם שהוא לשון שימה כמו שמתני ואיך שמה לעפר מות ועוד קשה מאי יביטו יראו בי ומאי יחלקו בגדי וגו' איזה בגדים חלקו ועל איזה לבוש הפילו גורל ועוד למה נקט תחילה לשון בגד ואח"כ לבוש ועוד מאיזה אריה בקשה שיושיע' הקב"ה מפיו וכל המזמור כו' מוקשה שאין הדברים האלה מתיישבים על לב מבין ועוד בתחילת המזמור אמרה אסתר אלי אלי למה עזבתני וארז"ל בילקוט תהלים למה אמרה אלי אלי שני פעמים אלא אמרה אסתר אלי בים אלי בסיני ועזבתני וקשה מה ענין הים וסיני לכאן וכי זו בלבד עשה עמנו הקב"ה שאין לנו נס גדול בעולם כיציאת מצרים ששידד כל המערכות והמזלות כנודע. כתיב בפ' וילך הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וזנה אחרי אלוק נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו וגו' ומצאוהו רעות רבות וצרות ואנכי הסתר אסתיר וגו' ודרז"ל בגמ' דחולין שכאן רמזה לנו התורה הגזירה והסתר פנים שהיה בימי אסתר ודרשו אסתר מלשון אסתיר ושמעתי דבר נאה ומתקבל שלכך כתיב הסתר גבי אסתר לפי שארז"ל שכסה הקב"ה והסתיר את אסתר מאחשורוש ונתן שידה במקומה וזהו ואנכי הסתיר אסתיר ר"ל שתהא אסתר בהסתר מאחשורוש וקשה שהרי הכתוב בא לנו להגיד הגזירה ומה ענין הנס לכאן ולמה לא גילה לנו התורה הנס העיקרי שפדה ממות נפשם ונ"ל כי מביא בזוהר חדש ובתיקונים תיקון ך' ענין הגזירה שהיה בימי אסתר בשביל שהמלאך השטן אתלבש בהמן לעשות נקמה בישראל בשביל ההיא קנאה שכסה הקב"ה את אסתר ומסר שידה במקומה בדיוקנא שלה הטעם כי הרע לו לפי שכל עניינו הוא לערב קודש בחול טומאה בטהרה וכאשר ראה שהקב"ה מנע את אסתר שלא ישתמש בה חול אתלבש בהמן וגזר גזירות רעות והפיל גורלות על ישראל לכלותם מעל פני האדמה ומטעם זה נ"ל ארז"ל במגילה שעשה המן את עצמו לאלוה כי אחרי שהמלאך ההוא היה בקרבו תפש אומנתו ונ"ל שכל זה גילה הקב"ה בתורה כאשר בא לגלות לנו הגזירה שיהיה בזמן אסתר גילה לנו גם כן כל עניינה וטעמה ואומר וקם העם וזנה אחרי אלוק נכר הארץ ר"ל שבאמת יש אלוק נכר אותו המלאך אל אחר והוא ברקיע השוא אשר לו אבל העם יקומו ויעבדו לאלוה נכר שבארץ שהוא המן שעשה עצמו לאלוה ומי גורם זאת ואומר הכתוב אשר הוא בא שמה בקרבו ר"ל הוא אותו המלאך אל אחר בא שמה דייקא בקרבו ר"ל שירד מרקיע השוא שלו ויבא שמה בארץ ובא בקרבו של המן שיתלבש בו לעשות נקמה בישראל וגזירות אכזריות ועל ידי זה יעשה עצמו למטה לאלוה ואז ומצאוהו רעות רבות וצרות וכל כך למת ואומר ואנכי הסתר אסתיר ר"ל לפי שאנכי אעשה להסתיר את אסתר מאחשורוש וליתן שידה במקומה ועי"ז ירע לו ויבא בקרבו של המן ויפיל גורלות על ישראל בזה תבין מה ראה הקב"ה לגלות למשה הגזירה הזו בעת שהגיעו זמנו ליפטר כמש"ה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם וגו' ולמה לא גילה לו כשהראה לו דור ודור ודורשיו וחכמיו ופרנסיו וכל המאורעות אבל הענין הוא שארז"ל בגמ' דמגילה כשהפיל המן גורלות וכאשר נפל הגורל באדר שמח שמחה גדולה אמר נפל לי הגורל בירח שמת משה רבינו וכו' ולפיכך בהגיע זמנו ליפטר שהי' אז חודש אדר גילה לו דבר זה ואמר לפי שהנך שוכב עם אבותיך וגו' ועי"ז ומצאוהו רעות רבות וצרות שימלא לבו לגזור גזירות על ישראל כי יהי' לבו שמח ובטוח לפי שהנך שוכב עם אבותיך בחודש הזה והאר"י זללה"ה הקשה על זה כי איך יתכן שנתן הקב"ה שידה במקום אסתר ואחשורוש לא נגע באסתר והלא דריוש המלך בן אחשורוש הוא נקרא בדרשות ז"ל בן אסתר וחכמים לא שוא ידברו ותירץ הוא וזה לשונו על דרך מ"ש בזוהר פ' כי תבא עמוד תקל"ג וכל מי שרוצה להבין דברי הזוהר שם יבין ע"פ הדברים אלה כאן כי הוא זכרונו לברכה בדברים אלה ביאר מאמר הזוהר שם וז"ל כל אדם ואדם הוא מורכב מצד טוב ורע ושניהם הם מתלבשין זה בזה והם ממש כשני צורות של שני בני אדם ודומים זה לזה ונכללין כאחד אלא שחלק הטוב נקרא לבוש וחלק הרע נקרא בגד מלשון בוגדים בגדו ואותו הרע נקרא ג"כ שד המחטיא את האדם והוא היצה"ר שבקרבו וחלק הטוב הוא היצה"ט שבו המרגיל את האדם בתורה במצות ובמעשים טובים וז"ש רז"ל בכל לבבך בשני לבבך ביצ"ט וביצה"ר ובשביל אותו הרע נקנסה מיתה על הבריות כי אם לא היה אדם הראשון חוטא היה נשתייר כולו טוב אבל אחר שחטא ונתערב טוב ברע נקנסה עליו מיתה ע"י שהוא נקבר בקבר בעפר הארץ נרקב הרע והטוב מונח במקומו והוא ענין הקבורה בארץ כמ"ש ג"כ מזה בכוונת האר"י הנדפס. והיו מרדכי ואסתר יודעים להשתמש בשם המפורש ולחלק חלק הרע מן הטוב וכן עשו והפרידו החלק הרע הנקרא בגד ושד מן אסתר והיה נראה כאסתר ממש וכצורתה ועם אותו חלק הרע היה מתייחד אחשורוש והוא השידה שהניחו במקומה. כדוגמא דיוסף כאשר ראה אשת אדוניו ותתפשהו בבגדו דהיינו בחלק הרע הנקרא בגד כי מצד אותו חלק היה יכולת לתפוש בו ולא בחלק הנק' לבוש כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אז עשה יוסף ג"כ פעולה זו ויעזוב בגדו בידה בגדו דייקא ר"ל חלק הרע הנקרא בגד הניח אצלה ע"י פעולת שמות וחלק הטוב הנקרא לבוש וינס ויצא החוצה ולפיכך נקרא דריוש בן אסתר אעפ"י שנולד מן השידה כי אותו השידה היא מחלק הרע של אסתר. ובזה תבין משרז"ל בפ' וישב ותנח בגדו אצלה עד בוא אדוניו אל ביתו ר' אמי אמר מחבקתו ומנשקתו עד כאן. ולפום ריהטא אין השכל סובל שתהא אשת אדוניו מחבקת ומנשקת בגד של יוסף ומה הנאה היה לה מזה ועם מ"ש יובן כי סבורה היה שהוא יוסף ממש והכי דריש קרא ותנח בגדו אצלה והיה מחבקתו ומנשקתו עד בוא אדוניו אל ביתו וכשבא אדוניו עזבה החביקות ונשיקות מאותו הבגד שלא תהא נתפשה כזונה. ולפיכך הרע לאותו המלאך אל אחר ונתקנא על זה אע"פ שחלק הזה היא אסתר מ"מ הוא חלק הרע שלה וכוונתו היה לטמא חלק הטוב שבה לפיכך הפיל גורלות על ישראל כנודע משרז"ל בגמ' דחולין פרק כל הבשר שיש לשפוך מן המים קודם שישתה מפני מים הרעים ופירש"י שמא שתה מהן שד וכאשר שופך מהם קודם שתיה זו הוא התקנה שמסתלקים המים הרעים וז"ש אסתר ברוח הקודש כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי ר"ל אני ממש נשפכתי כמים הנשפכים על הארץ וע"י מה ואמרה ע"י שהתפרדו כל עצמותי שנתפרדו ונחלקו עצמותי שהפרדתי חלק הרע מהטוב וזה היה ממש כמים הנשפכים לארץ כי כמו המים האלה הם נשפכים משום מים הרעים שבהם שנדבק בהם איזה שד וע"י השפיכה יש להם תקנה כן עצמותי ממש נפרדו ונחלקו ממני בשביל חלק הרע שהיה בי שנדבק בהם השד והי' לי תקנה כי אותו חלק הרע הנקרא שד הי' במקומי להיות בחיקו של אחשורוש והטוב מנעתי ממנו ולפי ששני חלקים אלה טוב ורע הם תלוים בלב אדם שהם יצ"ט ויצה"ר שבלבו כנ"ל והוכרחו עתה להפרד זה מזה לכן אמרה היה לבי כדונג ר"ל לבי שיש בו חלק הרע והטוב היה ממש כדונג שהוא מעורב בפסולת הרבה וצריך שיהא נמס ועי"ז נפרד כל חלק בפני עצמו כן היה לבי ג"כ נמס בתוך מעי כי הפרדתי חלק הרע לעצמו וחלק הטוב לעצמו ולכך יבש כחרש כחי וגו' שאין אני אלא פלגא דגופא ולעפר מות תשפתני ר"ל בדבר זה שמתני ממש כמו שמשימין המת בקבר בתוך עפר שכל הפעולה והקבורה בעפר הוא אינה אלא לכלות הרע שבאדם שיהא הטוב מונח במקומו כנזכר כן ממש אני עכשיו שנפרד ממני הרע וכל כך למה ואמרה כי סבבוני כלבים הוא אותו המלאך שכל מגמתו לטמא אותי במשכב אחשורוש ולכך עשיתי זאת. אספר כל עצמותי כמ"ש רש"י אספר כאב של עצמותי ר"ל הכאב וצער מה שהגיע לי עי"ז ומהו הכאב ואמרה המה יביטו יראו בי ר"ל המה אותו מלאך וחביריו יביטו ויראו בי שעשיתי פעולה זו והרע להם מאד וא"ת מה איכפת להם לכך אמרה יחלקו בגדי להם בגדי דייקא ר"ל שהרע להם שלא חלקו והפרידו להם לחלקם אלא חלק הנק' בגדי שהוא חלק הרע הנק' בגד ולא חלקי הטוב הנקרא לבושי ולפי שכל מגמתם הי' על הלבוש ולא עלה בידם לכך על לבושי יפילו גורל ר"ל בשביל חלק הטוב שהוא נקרא לבושי בשביל זה הפילו גורלות עלינו לכלותינו ח"ו מעל פני האדמ' ואתה ה' אל תרחק ממני וגו' חושה לעזרתי כי כוונתי הי' לטובה אע"פ שהטרחתי כבוד קוני בפעולת השמות. הצילה מחרב נפשי ר"ת המן מיד כלב יחידתי הוא אותו מלאך הנק' כלב רע בידוע ליודעי חן ולפי שנתלבש אותו מלאך בהמן בשביל פעולה זו לפיכך הצילני מהם. הושיעני מפי אריה הוא אחשורוש שהוא מלך כארי הושיעני שלא ישלוט ח"ו בחלקי הטוב ואפשר שרמז' לנו עוד בזה מ"ש תלמידי האר"י שהיו תלמידים שהיו משתמשים בפעולת השמות וצוה עליהם האר"י זלה"ה שילכו למדבריות והי' כוונתו שיאכל' האריות כי לא היה להם תקנה על חטא זה וכך הי' ולפי שאסתר השתמשה בפעולת שמות לכך נ"ל שאמרה הושיעני מפי אריה וגו' שיצילה הקב"ה מפי אריה אחר שהי' כוונת' לטובה וז"ש אח"כ אספרה שמך לאחי שמך דייקא ר"ל מה שפעלתי בשמות הקדושים אספר כל זה לאחי ולפיכך יראי ה' הללוהו ר"ל אלו שיראים את שם ה' ואין משתמשין בשמות הללוהו שעשה לי טובה כזו והושיעני שעשיתי פעולה זו ולגומרה כל זרע יעקב כבדוהו זרע יעקב דייקא שהוא יוסף שבא מיעקב גם הוא עשה פעולה כזאת כנ"ל ונקט כל זרע יעקב כי יוסף הי' חביב עליו ככולם כנודע וראוי הי' להעמיד י"ב שבטים כמו יעקב וגם לפי שכל השבטים פעלו ג"כ פעולת בשמות כמו שיבא לפנינו בעזרת האל בסי' זה. וגורו ממנו כל זרע ישראל ר"ל אע"פ שאספרה מה שפעלתי בשמות מ"מ גורו ממנו כולם שיש לכם לירא את שם הנכבד והנורא ולא ללמוד ממני ומיוסף לפעול ג"כ בשמות כי אע"פ שלא היה ראוי לכך השעה הי' צריכה לכך והנה כאשר הי' גזירה של אותו מלאך שבא בהמן בשביל הפעולה הזו שעשו מרדכי ואסתר חשבו שהם שלא כדין עשו ולא הי' להם לטרוח קונם וז"ש הפסוק במגילה ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה ר"ל מרדכי ידע בשביל מה נעשה הגזירה הזאת שהוא הי' הגורם בדבר וכל כך למה אומר ויקרע מרדכי את בגדיו בגדיו דייקא ר"ל לפי שקרע והפריד מרדכי חלק הנק' בגדיו מאסתר ונקט בגדיו ולא בגדה כי גם בגדה היא בגדיו כי היתה אשתו והיא חלקו וגם חלק הרע שבה הוא חלקו ובגדיו ממש ולפי שראה שע"י בא תקלה בישראל לפיכך וילבש שק ויצא בתוך העיר הלוך וגעה צעקה גדולה ומרה. והנה גם אסתר חשבה שלא הי' לה לעשות זאת ועוד חשבה כי חטאה גורם לכל זה לפי שהיא נתונה בחיקו של אחשורוש ואע"ג שהפריד' חלק הרע לבד מ"מ הוא חלקה ומתהניא מעבירה. ואח"כ ראתה ברוה"ק שאין שום חטא בידה משני טעמים אלה כי אע"ג שהטריחה כבוד קונה בהשבעות פעולת השמות שהוא חטא גדול מ"מ למצוה גדול יחשב והא ראיה מיוסף שגם הוא פעל ועשה כזאת והניח בגדו חלק הרע אצלה וינס ויצא החוצה חלק הטוב ונתן לו הקב"ה שכר גדול ע"ז כמשרז"ל בזכות וינס ויצא החוצה הים ראה וינוס. וגם מטעם מתהניא מעבירה אין ראויה לעונש כי ארז"ל בגמ' דיבמות פי"ב מעשה דיעל עם סיסרא וז"ל אר"י ז' בעילות בעל אותו רשע והא קא מתהניא מעבירה אר"י משום רשב"י כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים וכו' דקא שדי בה זוהמא דאר"י בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עכו"ם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן ולפיכך נ"ל כאשר באה אסתר אל בית עכו"ם ונסתלקה ממנה שכינה אמרה אלי בים אלי בסיני למה עזבתני כי בהגיעה לבית העכו"ם להתייחד עם אחשורוש הוצרכה לעשות פעולתה להפריד חלק הרע ממנה ליתן בחיקו ואותו פעם ראתה שהשכינה מסתלקת ממנה וחשבה שהוא משני טעמים הנ"ל לכן אמרה רבש"ע למה עזבתני אי בשביל שעון לי לעשות כזאת בפעולת השמות והלא אלי בים אתה שקרעת לי הים וכ"ז היה בשביל יוסף שעשה ג"כ כזאת ואם הטעם הוא בשביל שחלקי מתהניא מעבירה והוא אלי בסיני אתה שעמדו שם כל הנשמות ועי"ז נפסק זוהמתן ועכו"ם שלא עמדו לא נפסק זוהמתן ובודאי אין מגיע שום הנאה לחלקי ועצם הטובה היא רעה אצלי משום זוהמ' דקא שדי בי וא"כ למה עזבתני ונ"ל שזשרז"ל במדרש וישב על יוסף ואחיו ששנאו אותו וז"ל ר"ש בן לקיש בשם ר"א בן עזריה לכו וראו מפעלות אלקים וכתיב בתרי' הפך ים ליבשה למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם עכ"ל וקשה מאי מקשה למה וישנאו אותו וי"ל קרי בי רב הוא לפי שויבא יוסף את דבת' רעה אל אביהם וישנאו אותו ולמה הוצרך להגיד טעמי' אחרים שאין השכל סובלם כי איך יעל' על לב דעת מבין שיהא השנאה בשביל שיקרע הים וכי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירו ורבי' זולתינו פירשו שנתקנאו שע"י יעשה נס כזה חלילה לנו להעלות על דעת כזאת לחשוד שבנוי יה הצדיקים והישרים שיקנאו על דבר התשועה הגדולה בישראל אבל הוא הדבר שדברנו רק דע מה שאמרו רז"ל ויבא יוסף את דבתם רעה חשודין בניך באבר מן החי וכתב החסיד בעל שני לוחות הברית בפ' וישב וזכרנו לעיל בסימן ו' כנמצא בקובץ ישן שאברהם עשה ספר יצירה ומסרה ליצחק ויצחק ליעקב ויעקב לבניו ועשו האחים בהמה על פי שמות דספר יצירה ובהמה כזו ניתרת בלא שחיטה ויוסף לא ידע זאת וסבר שהיא בהמה גמורה ואמר לפני אביו שאוכלין אבר מן החי עיין שם בהאריכות וא"כ לפי"ז קשה למה שנאו אותו האחים על הדבה שהרי אם לפניהם היה גלוי מה שעשו לפני יוסף מי היה גלוי והיה להם לגלות ליוסף לבל יחשוד אותם אבל הענין הוא על דרך מ"ש שגם יוסף היה בקי בפעולות השמות כמותם כי כולם עסקו בפעולות אלה כי יעקב מסר לתם כנזכר ובפרט ליוסף כמו שאמרו רז"ל בפסוק כי בן זקונים הוא לו שכל חכמה שלמד משם ועבר מסר לו והא ראיה שהרי עי"ז ניצול מאשת אדוניו שהפריש ע"י פעולת השמות חלק הרע שבו ועי"ז הים ראה וינוס וחשבו האחים שלא היה לו לחשוד אותם ולדונם לחובה והיה לאסוקי אדעתיה שזה נעשה בפעולות השמות אשם בידם מאביהם ובפרט שדינם קודם מתן תורה היה כבני נח כנודע ואמר רז"ל בגמרא דמכות שבן נח נענש על שהיה לו ללמוד ולא למד ובזה תבין הפסוקים בפרשת וישב ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו וקשה למה על הדבה לא שנאו אותו וכאשר ראו שאותו אהב ועשה לו כתונת פסים וישנאו אותו ועוד אמרו רז"ל בן זקונים הוא לו כל חכמה שלמד משם ועבר מסר לו כתונת פסים פס ים שראה בנבואה שיחלק הים בשבילו וקשה וא"כ מה זה הנתינת טעם וכי בשביל שמסר לו החכמה יקרע הים ועם מה שאמר יבואר הכל והכי קאמר ויבא יוסף את דבתם רעה שהיה אומר שחשודין אחיו באבר מן החי ואם כן בשביל זה לא היה ראוי לשנוא אותו כי אפשר לומר שהוא לא היה בקי בפעולות השמות ולא ידע שבראו בהמה על פי שמות דספר יצירה אבל כאשר ראו שאוהב אותו ביותר מכל בניו והאהבה היתירה היא שבן זקונים הוא לו שכל החכמה שלמד משם ועבר וכל פעולות השמות הכל מסר לו וא"ת מנלן שמסר לו פעולות השמות דילמא שאר חכמות מסר לו ביותר ולא פעולות שמות לכך אומר ועשה לו כתונת פסים פס ים ר"ל והא ראי' שעשה לו כתונת פסים לרוח פס ים שיקרע הים על ידו בשביל וינס חלק הטוב ויצא חוצה ואם לא היה מסר לו פעולות השמות איך היה ניצול מאשת אדוניו ולפיכך כאשר ראו שאביהם אוהב אותו מכל בניו שמסר לו ג"כ פעולות השמות לפיכך עכשיו וישנאו אותו על מעשה ראשונה שהוציא דבה ואמר חשודין בניך באבר מן החי, כי אחרי שהוא בקי ויודע פעולות השמות כמותם היה לו לאסוקי אדעתא ולא לחשוד אותם וזהו כוונת מאמר למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם כי ר"ש ודאי ראה וידע מה שכתב בתורה שהשנאה היתה על שהוציא דיבה על אחיו ואמר חשודין בניך באבר מן החי אלא מקשה מעיקרא דדינא פירכא ואומר למה וישנאו אותו על אותה הוצאת הדיב' אחר שבהמה זו שאכלו ממנו אבר מן החי היה באמת בהמה אלא שנעשה בפעולת השמות וכי כולי עלמא בקיאים בפעולות השמות כמותם דילמא יוסף לא היה בקי בהן ובשמותיהן וסבר שהיא בהמה ממש לכך בא כמתרץ ואומר בשביל שיקרע הים לפניהם ר"ל הם ראו בנבואה שיקרע הים לפניהם בזכות יוסף שעשה פעולת בשמות וניצול מאשת אדוניו וא"כ אחר שראו בו שגם לו מסר יעקב פעולת אלו ודאי היה לו לאסוקי אדעתיה שגם בהמה זו היא ע"י פעולת השמות ולא לדונם לכף חובה במקום שיש לדון לכף זכות ומדלא אסיק אדעתי' לפיכך וישנאו אותו על הדבה ועשו לו כל מה שעשו שנמכר יוסף למצרים ועי"ז בא שירדו יעקב ובניו גם כן לשם להיות בשיעבוד וזש"ה ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה שמות דייקא ר"ל פעולת השמות של בני יעקב הנקרא ישראל שמסר להם זאת גרמה שבאו מצרימה כי אם לא היה מוסר להם פעולת השמות לא היו השבטים בוראים בהמה ולא היה יוסף מוציא דבה עליהם ולא היו מוכרין אותו למצרים שעי"ז הוכרח יעקב ובניו כולם לירד למצרים וז"ש ואלה בתוספות ואו שבא להוסיף על ענין הראשון שכתב לעיל מינה וימת יוסף וגו' ויישם בארון במצרים ואמרו בזוהר פ' ויחי ויישם בשני יודין שנקבר בשני ארונות למטה בארון במצרים ולמעלה בקבר בארון הנקרא ארון ברית אדון כל הארץ לפי ששמר יוסף בריתו ברית קודש ולא טמא באשת אדוניו לכך נקבר למעלה בארון הנקרא ארון ברית ע"כ בא הכתוב ג"כ ליתן טעם לדבר איך ניצול מאשת אדוניו שברח ממנה ואומר ואלה שמות בני ישראל ר"ל כל זאת גרמה פעולת השמות שהיה מסורה ביד בני יעקב הנקרא ישראל וגם זה גרמה שבאו מצרימה כנזכר ונחזור לענינינו לפי שמרדכי ואסתר עשו פעולה זו והפריד החלק הרע מן חלק הטוב הנקרא לבוש לכך נ"ל שזכו שניהם ותלבש אסתר מלכות ומרדכי יצא בלבוש מלכות כי במדה שאדם מודד מודדין לו ולפי שאותו מלאך נתלבש בהמן להרע לישראל בשביל שהפרידו לחלקו חלק הרע לכך נאמר אצלו איש צר ואויב המן הרע הזה ר"ל איש צר שהוא אותו מלאך שאויב המן ר"ל המן הוא אויב לבד אבל עתה הוא איש צר ואויב שנתלבש בו ג"כ אותו מלאך איש צר וכל כך למה ואומר הרע הזה בשביל חלק רע שנתנו לחלקו ולפי שכל כוונתו היה לטמא חלק הטוב שבה ולפיכך כתיב והמן נופל על המטה אשר אסתר עליה וע"י זה בא גמולו בראשו ונתלה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. ומרדכי שהפריד חלק הטוב לכך כתיב גבי' רצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו טוב דייקא ולפי שיוסף עשה ג"כ פעולה זו ועי"ז ניצל מאשת אדוניו וזה שאמרו רז"ל רב עוד יוסף בני חי ואמר רז"ל ששמח יעקב שמחה גדולה ואמר רב יש לי רב טוב שיוסף בני חי שעומד בצדקו וכמה צרות הגיעו לו מאשת אדוניו ועודנה עומד בצדקו ע"כ וביאור הענין כי ראה יעקב בנבואה שהוא עומד בצדקו ולא נטמא באשת. אדוניו אלא הפריד חלק הטוב מהרע וחלק הרע לבד עזב בידה ולכך אמר יש לי רב טוב דייקא ר"ל חלק הטוב הוא יש לי עודנה ולא נתערב באשת פוטיפר כי בני חי שהוא צדיק הנקרא חי ועמד בצדקו ובזה יבואר מה שאמר שלמה בספר משלי אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה דרשו רבינו זכרונם לברכה כל זה על שרה מפנינים מכרה זה עיבורה כמאן דאמר ומכורותיך ומולדתיך דרשה צמר ופשתים בין יצחק וישמעאל גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש זה עם בני עם יצחק וקשה מה עלין ופי' עיבור' ואיך מדמה עיבור' לפניני' ומה ענין צמר ופשתים אל יצחק וישמעאל ועוד אם גמלתהו טוב ודאי לא גמלתהו רע אבל דע מ"ש האר"י ז"ל שישמעאל היה משורש קין ויצחק היה משורש הבל וראוי היה הבל תחילה להיות נעקד בקדושה אלא שהציץ בשכינה ונהרג זכה יצחק במקומו ונעקד בן ל"ז שנה כמנין הבל כמ"ש מזה ביונת אלם פכ"ב. וכבר זכרנו מזה בסי' הקודם לזה בשם הזוהר שקין והבל היו כלאים ברחמה של חוה ולא הצליחו וטעמו הוא כי כל ענין כלאים הוא כדי להפריד הטוב לעצמו והרע לעצמו שלא יתערבו הכוחות מין בשאינו מינו וכאשר מתחברים יחד צדיק ורשע לא יצליחו לעולם כי מין בשאינו מינו חוצץ ונקרא כלאים ולכך כאשר. ראה שרה את בן הגר המצרית מצחק וארז"ל אין צחוק אלא ע"א גילוי עריות ושפיכת דמים. שבודאי זה אינו ממין בני יצחק ולא יצליחו ולכך אמרה גרש את האמה ואת בנה שלא יתחבר לבני כי לא יירש זה עם בני עם יצחק יירש דייקא ר"ל שודאי ירושתם לא יהיה שוה כי זה הוא רשע רע היורש גיהנם ובני יורש גן עדן ומין בשאינו מינו חוצץ לכך גרש אותה ודבר זה גילוי לנו רז"ל כי גם להם היה קשה מ"ט אמרה שלה לגרש את ישמעאל מעל יצחק לכך אמרו דרשה צמר ופשתים בין יצחק וישמעאל ר"ל היא דרשה למה אסרה התורה צמר ופשתים יחד אלא כדי שלא לערב כוחות הקדושים מצד הבל בכוחות הטמאים מצד קין ולפי שגם יצחק וישמעאל הם הבל וקין לכך אמרה להפרידם זה מזה. ודע מ"ש האר"י בענין שרה והגר שכתיב בפסוק ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית וגו' ותתן לאברם אשה לו לאשה ולמה עשתה שרה כזאת ואמר כי הגר היא היתה חלק הרע של שרה ושרה היתה כולה מצד הטוב ואברהם היה עודנו מעורב טוב, ורע כשאר כל האדם ולפיכך לקחה את שפחתה בידה שיבא אברם ויפלוט חלק הרע שבו בשפחתה ויצא ע"י ישמעאל מצד הרע וישתייר גם חלק אברהם כולו טוב ויצא יצחק טהור בלי סיג וכמו שהאריך מזה רבינו צמח בספרו משיבת נפש וטעם שני הוא ג"כ עם מ"ש כי אחר שקין והבל היו כלאים שלא הצליחו ברחמה של חוה לא רצה שיהיו שני מינים יוצאים מרחמ' לפיכך מסרה שפחת' בידה ממש לאברהם. וזה שאמר שלמה אשת חיל שרה מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה עיבור' ר"ל עיבורה שנתעברה והולידה את יצחק היה רחוק מפנינים לא כזהב או כסף שיש בו איזה סיגים אלא מפנינים שאין בהם סיג כלל כך היה עיבורה שנתעברה מאברהם והולידה את יצחק בלי סיג כפנינים. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר ר"ל לב בעלה אברהם בטח בה לבד ולא בקש מעצמו לבא אל הגר כדי ששללה שהם הבנים של אשה שנקראים שללה כנודע לא יחסרו ויולד גם ישמעאל ממנה אבל היא מעצמ' לקחה ונתנה שפחתו וכל כך למה ואומר גמלתהו טוב ר"ל עי"ז גמלתהו טוב כי עד עתה היה אברהם מעורב טוב ורע וכשבא אל הגר והוליד ישמעאל ע"י זה הפליט הזוהמא והרע שבו ונשתייר טוב וא"ת ולמה לא בקשה שיצא ממנה ישמעאל שיפלוט גם היא הזוהמא והרע שבה אחרי שכל אדם הוא מורכב מטוב ורע לכך אומר ולא רע כל ימי חייה דייקא ר"ל שרה כל ימי חייה על האדמה לא היה בה תערובת רע כי הגר שפחתה היא חלקה הרע שנפרדה כבר ממנה אבל אברהם לא היה כל ימי חייו טוב אלא מאותו שעה שבא אל הגר והוליד ישמעאל אז פלט הרע ונשתייר חלק הטוב ועוד תירץ שני דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה ר"ל שרת דרשה צמר ופשתים בין יצחק וישמעאל ומטעם שאסרה התורה צמר ופשתים יחד דרשה ג"כ שאין ראוי שיצאו מרחמה יצחק וישמעאל שהיו כבר כלאים במעי חוה לפיכך ותעש בחפץ כפיה דייקא שלקחה שפחתה בידה ובכפיה ממש ומסרה את הגר לאברהם שיצא ע"י ישמעאל ועם כל זה נבא אל ביאור מאמר הראשון בסימן זה שהתחלנו בו רק דע מ"ש בזוהר פ' כי תצא עמוד תקל"ב ותקל"ו השכינה היה עם שרה ועם אסתר כדי שלא יאמרו שרה נטמאת בבית פרעה ובבית אבימלך ואסתר בבית אחשורוש לפיכך היה השכינה תדירה עמהם ובכל מקום שהשכינה עם האדם א"א שיטמאה ע"י אחרים כי הקב"ה כבודו לאחר לא יתן ע"ש וז"ש המד' הנ"ל ויעש אברהם משתה גדול הקב"ה גדול עולמים היה שם הכוונה היא כדי שלא יאמרו שהמשתה והשמחה שעשה אברהם ושמח בה היה על חנם אחר שמאבימלך או מפרעה נתעברה שרה לכך אומר אל יעלה זאת על דעתך כי הרי הקב"ה גדול עולמים היה שם ובודאי בכל מקום שהוא כבודו לאחר לא יתן ודכוותי' גבי אסתר שעשה אחשורוש משתה גדול ושמח בנישואי אסתר שמא תאמר המעשה היה כך ונטמא' אסתר באחשורוש אלא גדול עולמים היה שם הקב"ה ולא נתן כבודו לאחר למשול עליתם טומאת זרים כי היו מצד הטוב שאין בם תערובות רע כלל שהרי שרה נחלק ממנה חלקה הרע קודם בואה לעולם ונולד ממנה הגר ואסתר הפרידה בשעת המעשה כמו יוסף בפעולת שמות וזהו שמביא ראי' מפסוק כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב בימי מרדכי ואסתר לטוב דייקא ר"ל הקב"ה ישיש עלך חלק הטוב שנשתייר בקדושה ולא נטמא בימי מרדכי ואסתר כאשר שש על אבותיך ביעי אברהם יצחק ויעקב שהי' ג"כ שמחה כזו שנפרד חלק טוב מרע ולא עבר זר בתוכו כי בימי אברהם ויצחק ביום הגמל את יצחק שעשה אברהם משתה והי' המשתה והשמחה על כל הטוב אשר נעשה ונתפרד חלק רע ועי"ז לא היה יכול ליגע בה פרעה ואבימלך ואע"ג שיצחק היה עודנה קטן מ"מ השמחה היה בימיו בזמן שהי' בעולם ומה גם אחר שנולד ודאי שמח על זאת שבא על ידי איש טהור וקדוש אברהם ולא בדרך זנות מאיש אחר ובימי יעקב היה ג"כ שמחה זו כי יוסף עשה ג"כ פעולה זו ועי"ז ניצול מאשת אדוניו וכשנודע דבר זה אח"כ ליעקב שמח שמחה גדולה ואמר רב שמחה יש לי שעודנו בני חי עומד בצדקו ויש לי ליירש טוב הצפון לצדיקים כנזכר לע"ל:

תם ונשלם עמוד הראשון הנקרא ברית אברהם

תוכן העניינים

עמודיה שבעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה