עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין
עמוד הראשון ברית אברהם · (ג)
במדרש פ' לך לך ר' עזריה פתח רפאנו את בבל ולא נרפאתה עזבוה ונלך איש לארצו רפינו את בבל בדור אנוש ולא נרפאתה בדור המבול עזבוה בדור הפלגה ונלך איש לארצו ויאמר ה' אל אברם לך לך עכ"ל וקשה מה הגיד לנו הכתוב בזה אם זאת היה כוונתו ומה ראה לסמוך הליכת אברהם לג' דורות אלה ולהבין זאת נבאר תחיל' מד' רבה פ' שמות וז"ל למה הרעות לעם הזה אמר משה רבש"ע נטלתי בידי ספר בראשית וקראתי בו דור המבול האיך נדונו מדת הדין היתה ושל סדומיים האיך נדונו מדת הדין היתה דור הפלגה האיך נדונו מדת הדין היתה ומה עשו לך העם הזה א"ת בשביל אברהם שאמר במה אדע ואמרת כי גר יהיה זרעך הרי ישמעאל וכו' ויש לדקדק למה תלה משה שאלת למה הרעות וגו' בדין דורות האלו אבל דע ביאור הענין כי מביא האר"י זללה"ה וגם בעל עשרה מאמרות בחלק ג' מחיקור הדין פכ"ב בענין שעבוד מצרים שהיה לכפר עון דורות האלו ובמה שחטאו נפרע להם לישראל במצרים כי שתל הקב"ה דורות אלו בדור שהיה במצרים ואנחנו במצרים עונותיהם סבלנו וכנגד מה שבדור אנוש הציף הקב"ה שליש העולם היה גזירת היאור ונגד דור המבול שלא שמשו אז המאורות עלטה היו לו למשה במאסר התבה כאלו שמש וירח קדרו וכאלו הוכה בסנוירים כאנשי סדום ונגד דור הפלגה אשר אמרו הבה נבנה בלבנים הוצרכו להיות בקשה שעבוד חומר ולבנים ע"ש יותר בארוכה. והנה כבר נודע ומפורסם בתורה דין דורות הללו שענש הקב"ה כל אחד ואחד לפי חטאו ובעונש הראוי לו דור המבול במים מפני שהם קלקלו בגלגול עין הדומה למים כדרז"ל בפרק חלק ועוד טעם כמ"ש בעל מגלה עמוקות מפני שהם חטאו באשת איש שמיתתה היה ראויה להיות בחנק ומי שנתחייב חנק טובע בנהר ודור אנוש שהציף שליש של עולם נ"ל טעם לשבח כי אמרו בזוהר שבימיו התחילו להשתמש במלאכים ועשאום לע"ז כמו שהאריך מזה במורה נבוכים והביא ג"כ בעל שני לוחות הברית בפ' כי תשא ונודע הוא כי מלאך הוא שליש של עולם כמו שארז"ל בפסוק וגויתו כתרשיש לכך נ"ל שהציף הקב"ה בימי אנוש שלישי של עולם מדה כנגד מדה דור הפלגה שנתפזרו מסוף העולם עד סופו כדרז"ל פיהם הכשילם פן נפוץ ובזה חטאו ובזה נענשו סדומיים באש הטעם כמ"ש במד' הנעלם פ' בראשית לפי שקב"ה כרת ברית ע"י אש שיעמוד העולם והם עברו על הברית לפיכך מאש יצאו והאש תאכלם ע"ש יותר מילתא בטעמא ואמרו רז"ל בסנהדרין בפסוק ונקלה אחיך לעיניך כיון שנלקה מיד אחיך הוא וא"כ דורות הללו שכבר קבלו דינם הראוי להם לא היו ראוים לעונש יותר והיו צדיקים וזה היה טענת משה על ישראל למה הרעות לעם הזה נטלתי בידי וכו' מה עשו לך העם הזה ר"ל דבשלמא בלא זה י"ל שאתה זוכר להם הראשונות אשר חטאו בהיותם בחיים חיותם בדורות מבול אנוש הפלגה סדומיים. אבל עכשיו שנטלתי בידי ספר בראשית וקראתי בו דור המבול היאך נדונו ובאיזה עונש וראיתי שמדת הדין היתה רצה לומר לפי הדין היו ראוים דווקא לעונש זה וכן הפלגה וסדומיים וא"כ אחר שקבלו כבר עונשם עתה כשבאו בדור הזה שבמצרים כבר הם צדיקים וטהורים מזוהמת טומאתם וקשה לי רבש"ע מה עשו לך העם הזה ששעבדתם בשיעבוד הקשה והמר הזה כי דורות שיבואו אח"כ יראו עונשם ודינם שכבר קבלו ודאי יאמרו בפיהם ח"ו שהתעוותו אנשי חיל ולכך לא הזכיר אנוש כי בספר בראשית לא נאמר שהציף בימיו שליש עולם ואם תאמר בשביל אברהם שאמר במה אדע ואמרת כי גר יהיה זרעך הרי גם ישמעאל ר"ל שהוא ג"כ נקרא זרע והנה קב"ה ששעבד ישראל ולא בני ישמעאל בודאי הנועם הוא מפני שישמעאל לאו בכלל זרע נחשב כמ"ש רז"ל על פסוק כי ביצחק יקרא לך זרע והנה ע"פ זה יובן מד' תימה בעקידת יצחק בפ' וירא וזה לשונו אמר השטן לאברהם שוטה מובדות לבך בן שנתנו לך למאה שנה אתה רוצה לשחטו עכ"ל וקשה אחרי שרחמי האב על הבן מה לי שנולד למאה שנה או פחות מזה ועם הנ"ל יובן כי איתא במד' ילקוט פ' וירא בעקידת יצחק אמרו מלאכי השרת רבש"ע יחיד נשחט וכו' שבועת כה יהיה זרעך מה תעשה לה מיד ויאמר אל תשלח ידך אל הנער והנה אברהם ידע ג"כ זאת כמ"ש ואני והנער נלכה עד כה וארז"ל לידע מה יהיה בנבואת כה יהי' זרעך וא"כ קשה מה עלה בלבו ונ"ל דאברהם היה סבר שגם ישמעאל בכלל זרע ובו יקויים הבטחת כה יהיה זרעיך והנה השטן רצה להוכיח לו שישמעאל לאו זרע ואי אפשר לישחט את יצחק כי דע מ"ש במגלה עמוקות אופן קע"ב שבלידת יצחק הוצרך אברהם להיות דווקא בן מאה שנה לתקן ג' דורות מבול אנוש הפלגה ר"ת מא"ה. ולכך אמר לו השטן בן שנתנו לך למאה שנה אתה רוצה לשחטו ר"ל דבשלמא בלא זה היית אומר שהבטחת כה יהיה זרעיך יכול להתקיים ע"י ישמעאל שגם הוא זרע יחשב אבל עכשיו שנתנו לך את יצחק למאה שנה וקשה למה וצ"ל לתקן דורות הנרמזי' במאה וא"כ קשה למה יהיה השעבוד במצרים הנתבשרת כבר עליו במראה בין הבתרים אחרי שכבר נתקנו וצ"ל בשביל אברהם שאמר במה אדע ונתבשר אז כי גר יהיה זרעיך ואם איתא שגם ישמעאל הוא בכלל זרע יחשב מן הראוי שגם הוא יהיה שם לגזירה שוה עם בני יצחק אלא ודאי כלאו זרע יחשב וא"כ כה יהיה זרעיך א"א להתקיים אלא דווקא ע"י יצחק ואיך אתה רוצה לשוחטו. ובזה נבא אל ביאור המד' שהתחלנו רק דע מ"ש במד' ויאמר ה' אל אברם לך לך רמז רמז לו שיוליד בן למאה שנה כמנין לך לך. וז"ש רפינו את בבל בדור אנוש ולא נרפאתה בדור המבול עזבוה בדור הפלגה וכל זה בשביל חטאם שגדלה עד לשמים ועם כל זה לא נתקנו אלא עד עת בוא דברו ונלך איש לארצו ויאמר ה' אל אברם לך לך שרמז לו שיולד לו בן למאה שנה ובזה נתקנו אלו הדורות על תיקונם ובזה תבין למה אינו חשיב הסדומיים כי במאה שנה לא נתקנו אלא מבול אנוש הפלגה הנרמזים במאה ולכך מביא ראיה על ונלך לך לך דלפום ריהטא ונלך הוא לשון רבים אבל לא בא לדרוש אלא המספר העולה למאה ולך לך ונלך הם שוים במספר מאה: