עמודיה שבעה· רבי בצלאל מקוברין
עמוד הראשון ברית אברהם · (ב)
ובדרך שני יש לפרש מאמר הזה כי חשב אברהם שהעולם בלא מנהיג הוא כדעת הכת הנ"ל האומרים שאין הקב"ה ח"ו משגיח בעולם השפל הזה שאנו עומדים בו אלא מסרם תחת ממשלת שרים וכוכבים ומזלות ומה שנגזר עליהם מצד הטבע כה יהיה וכה יקום ואי אפשר לשנות וכמשחז"ל שאמר אברהם צפיתי במזל שלי שאין אני מוליד וקודם שהכיר אברהם את בוראו מצד החקירה היה מהרהר בלבו פן הדיעה ההיא אמת ז"ש במד' תאמר שהעולם הזה הוא בלא מנהיג הזה דייקא ר"ל לפי האמת יש מציאות אלוקות והוא אלקינו שבשמים אבל העולם הזה השפל שאנו עומדים בו שמא הוא בלי מנהיג שאין הקב"ה משגיח עליהם מתוך רוממותו וגדולתו אלא מסרם תחת הכוכבים והמזלות ולפיכך אומר ויתאו המלך יופיך ליפותך בעולם כי הוא אדונייך ר"ל שהקב"ה בקש להראות לך כי הוא אדונייך דייקא והוא המנהיגך לבד ולא כוכבים ומזלות ובמה הראה זאת ואומר ויאמר ה' אל אברם לך לך וארז"ל לא מאצטגנונית שלך אברם אינו מוליד אברהם מוליד ובזה אני מראה לכל שאני אדונייך ובידי לשנות הטבע שהרי מצד טבע הכוכבים והמזלות א"א לך להוליד וז"ש אדונייך ל' יחיד כי אברם לבדו באותו הדור לא הי' תחת ממשלת כוכבים ומזלות אבל כל הדור היו והטעם לזה כמ"ש בזוהר פ' פנחס עמוד שנ"ז כי קודם מתן תורה היו כולם תחת ממשלת כוכבים ומזלות וכאשר קבלו ישראל את התורה זכו להיות תחת ממשלת הקב"ה ויצאו מתחת המזלות ואברם שקיים כל התורה כולה קודם שניתנה לכך יצא מתחת חיוב המזלות תיכף קודם עמידת הר סיני ומטעם זה ניתוסף ה' בשמו של אברם ונקרא אברהם לרמז שקיים ה' חומשי תורה ע"ש באריכות ונ"ל שלכך ארז"ל אברם איני מוליד אברהם מוליד ור"ל כל משך הזמן שהי' נקרא אברם בלא ה' זה הי' רומז שעדיין לא קיים כל ה' חומשי תורה ודאי לא יצא עדיין מתחת חיוב המזלות לכך לא הי' מוליד כי מזלו הי' מחייב שלא להוליד אבל כאשר נקרא אברהם בתוספת ה' שרומז שקיים כל ה' חומשי תורה ואז הדין הי' נותן לצאת מתחת חיוב מזלות להיות תחת ממשלת הקב"ה שבידו לשנות לפיכך מיד הי' מוליד ובזה תבין חיבור והמשך הפסוקים פ' זו מצורף לזה מ"ש בתנחומא פ' זו ואעשך לגוי גדול אימתי במתן תורה וקשה מה ענין מ"ת לכאן ולפי דרכינו ניחא וה"ק ויאמר ה' אל אברם לך לך צא מאצטגנוני שלך כי אין מזל לישראל וכ"כ למה ואומר הכתוב ואעשך לגוי גדול במ"ת כנז"ל וזה גורם לך לצאת מתחת המזלות וא"ת התינח בזמן שיקבלו בני התורה אבל עתה יאמרו הבריות מה גבר מגוברין כי מי יודע לבני האדם שגם אני קיימתי כל התור' לכך אומר ואגדלה שמך וגו' ר"ל ששמך יוגדל ממה שהיה תחיל' כי תחילה נקראת אברם ועתה יהיה שמך גדול כי יתוסף ה' בשמך ועל ידי זה והיה ברכה כי תוספת ה' יודיע לכל שקיימת ה' חומשי תורה כמו שבניך עתידין לקבל וכמו שהם עי"ז יצאו מתחת חיוב המזלות כן ראוי אתה עתה לצאת מהם ולהיות תחת ממשלתו וסי' לדבר ואגדל' שמך ואגדל ה' שמך ר"ל שיגדל שמך ע"י תוספות ה'. ובזה תבין תשובה על קושיא גדולה בפסוק וירד ה' לראות את העיר והמגדל אשר בנו בני האדם וקשה מה היה צריך לירידה כי משמים הביט ה' ראה את כל בני האדם והגם שתירצו רז"ל קושיא זו גם לדרכינו יבואר רק אבאר תחילה מדרש תימה פ' בראשית וז"ל ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים דברים חדים על אחד הוא אברהם אמרו אברהם זה פריד' עקרה אינו מוליד ועל ה' אלקינו ה' אחד אמרו לא כל הימנו לברור לו העליונים וליתן לנו את התחתונים ודבר תימה הוא איך עלה על רוחם שיהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ועוד מה הי' להם נפקא מינה אם אברם הוא מוליד או לאו ומה ענין הדברים האלה שדברו על הקב"ה אל הדברים שדברו על אברהם ולא זו שהקדימו לדבר באברהם ואחר כך בהקב"ה אבל עם מ"ש יובן כי מביא בעל הפליא' וציוני דט"ו שאנשי דור הפלגה בענין המגדל היה כוונתם לטובה כי לא רצו להיות תחת ממשלת כוכבים ומזלות אלא תחת ממשלת הקב"ה לבדו כי טובו בידו להטיב לטובים וכן להיפוך לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו הכל לפי רוב המעשה משא"כ הכוכבים ומזלות אשר אין בידם להוסיף או לגרוע אלא כפי מה שחייב מציאות' וחשבו בלבם אע"פ שרם ה' דין הוא בשפל יראה ולא להשגיח בגבהי מרומים לבד שהם מלאכי מעלה אלא ישגיח ג"כ בתחתונים אחר שהוא אל אחד אשר בראם וכולם מעשה ידיו ונראה לי שזש"ה הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ר"ל מי הוא הגורם לנו לבנות עיר ומגדל לעלות למעל' משום שראשו בשמים ראשו בשמים דייקא ר"ל הקב"ה שהוא הראש על כל באי עולם הוא בשמים ר"ל שאינו משגיח בשפלים אלא השגחתו בשמים לבד במלאכים ולפיכך נבנה לנו עיר ומגדל לעלות ג"כ לשמים להיות תחת ממשלתו כמו המלאכים וז"ש ונעשה לנו שם שם דייקא כי המלאכים כולם מצורף עמהם שמו של הקב"ה כמו מיכאל גבריאל וכן כולם כן אנחנו נהיה דוגמתם במרום אך יש לידע איך עלה זאת על רוחם לומר שאין הקב"ה משגיח עליהם ומסרם תחת כוכבים ומזלות ומנין הי' להם זה ונ"ל שטעותם הי' ע"י אברהם כי ראו שאברהם פריד' עקרה אינו מוליד וזה הי' מצד חיוב המזל כנ"ל ע"כ אמרו בלבם יחד אם איתא שבזכותא תליא א"כ מי לנו גדול מאברהם דנפיש זכותיה ביותר ולמה אינו מוליד אלא ודאי שכל העולם מתנהג על צד הטבע המזלות. ולפיכך הי' תחילת הקלקלה שאמרו אברהם פריד' עקרה אינו מוליד ר"ל כוונתינו הוא לטובה שאין אנו רוצים להיות תחת חיוב המזלות וא"ת מאן יימר שכן הוא לפיכך באו לאמת דבריהם ואמרו הביטו אל אברהם שהוא פרידה עקרה אינו מוליד וזאת היא הראיה הברורה שהעולם מתנהג על צד הטבע וזהו שהתרעמו ג"כ על ה' אלקינו ה' אחד ר"ל שכל תרעומתם הי' לפי שהוא ה' אלקינו ה' אחד וכולם בראם עליונים ותחתונים וא"כ למה ימשול בעליונים ולא בעולם התחתון הזה וז"ש לא כל הימנו לברור לו העליונים ר"ל שלקח לחלקו להנהיג העליונים לבד שהם המלאכי' וליתן לנו התחתונים שהם הכוכבים והמזלות שהם תחתונים מן המלאכים כנודע ולכך התרעמו על שני דברים אלה ביחד על אברהם. ועל ה' אלקינו והקדימו אברהם. להקב"ה ר"ל שמכח אברהם שהוא פרידה עקרה גרמה להם ג"כ לדבר על ה' אלקינו כי ע"י אברהם ראו וידעו שכן הוא הדבר וכדי להוציא מלבן טעותם שהרי הקב"ה משגיח ג"כ בתחתוני' אלא שמצד מעשיהם מסר אותם תחת המזלות והם חשבו שדרכו הוא בכך ולפיכך לפי שעה וירד ה' לראות את העיר וגו' ואף על פי שהי' יכול להביט משמים מכל מקום ירד לראות להודיע שהוא דר ג"כ עם התחתונים והשגחתו עליהם ואעפ"י שלא היו ראוי לכך כי לא קבלו וקיימו התור' מ"מ השעה הי' צריכ' לכך להודיע שהוא הקב"ה משגיח עליהם אלא שמעשיהם גורמין. ובזה יובן ג"כ מדרש תימה בילקוט תהלים דצ"ט ע"ב וז"ל לא ישבתי עם מתי שוא מדבר באברהם מתי שוא אלו דור המגדל באו ואמרו לאברהם בא וסייענו שאתה גבור ונבנה מגדול וראשו בשמים אמר הנחתם מגדול עוז שם ה' ואתם אומרים נעשה לנו שם מה עשה הקב"ה הפיצם והקב"ה משקיף עליהם ורואה אותם שנ' משמים השקיף על בני האדם וגו' אין עושה טוב אין גם אחד שלא הי' אברהם עמהם שנ' אחד הי' אברהם עכ"ל וקשה מה ראו לאברהם לומר לסייעם וכי לא היו גבורים כמוהו ועוד באמרו משקיף ורוא' כפל למה לי ואם נאמר שהשקפ' היא מרחוק וראיי' היא מקרוב כנודע יקשה מה הגיד לנו בזה ועוד באמרו שלא הי' אברהם עמהם ומביא ראיי' לסתור אין עושה טוב אין גם אחד משמע שגם אברהם הנקרא אחד לא הי' גם כן עוש' טוב. אבל הוא הדבר שדברנו שכל כוונתם הי' שלא רצו להיות תחת חיוב הכוכבי' והמזלות וטעו. שהקב"ה אינו משגיח בתחתונים וטעותם בא להם ע"י אברהם והם לא ידעו שלא היו ראוים מצד מעשיהם לכך ומעשיהם הרעים סלקו השגחת הקב"ה מעליהם ואע"ג שאברהם הי' צדיק ומ"מ הי' מזלו מחייב הטעם הוא כנ"ל שלא קיים כל התורה אבל אח"כ כאשר קיים הוציאו הקב"ה מתחת המזלות ולכך נ"ל שהוצרך הקב"ה להפיצם אז תחת ע' שרים כמ"ש בפרקי דר"א שהקב"ה בדור הפלג' הפיל גורלות ופזרם לע' שרים וישראל לקח לחלקו כי במדה שמדדו מדד להם הם כפרו ואמרו שהקב"ה אינו משגיח ואינו מנהיג התחתונים לפיכך נעקרו ונמסרו תחת השרים שהם מצד הכוכבים והמזלות כנודע ואע"פ שגם אברהם חשב זאת בלבו כנ"ל מ"מ לא הוציא מחשבתו למעש' אלא חקר בחקירות ואמר שמא כך או כך הוא ואחר החקיר' נודע לו האמת שהקב"ה הוא משגיח ולכך לקחו הקב"ה לחלקו ולפי שטעותם הי' ע"י אברהם לפיכך אמרו לאברהם בא וסייענו ר"ל אתה הוא המסייע לנו לעשות בנין זה כי בך אנו רואין שאנו נמסרין תחת המזלות וז"ש שאתה גבור ר"ל אתה גבור המתגבר על יצרו ואתה צדיק ואם איתא שהקב"ה משגיח בתחתונים מצד מעשיהם א"כ למה מסר אותך תחת חיוב המזל ולפיכך בא וסייענו והשיב להם אברהם הנחתם מגדול עוז שם ה' ואתם אומרים נעשה לנו שם ר"ל ודאי אם הייתם צדיקים גמורים דבוקים בהקב"ה ע"י תורתו ודאי הייתם ראויי' לעשות לכם שם כמלאכים ולהיות תחת ממשלת הקב"ה אבל אתם הנחת' אותו והלכתם אחר ההבל וא"כ אין אתם ראוים להיות תחתיו אלא תחת כוכבים ומזלות ולפיכך מסיי' המדרש מה עשה הקב"ה הפיצם ר"ל עשה להם מדה כנגד מדה אחר שעשו שלא כדין שלא להיות תחת כוכבים ומזלות שליטת השרים העליונים לפיכך הפיצם וסלקם לע' שרים, וא"ת אדרב' בזה נתחזק' טענתם והי' להקב"ה להראות להם שהוא מנהיג גם התחתונים לבל ישובו לכסל' לפיכך בא בעל המאמר כמתרץ קושיא זו ואומר והקב"ה משקיף עליהם ורוא' אותם שנ' השקיף וגו' ר"ל בתמי' הרי הקב"ה הי' משקיף עליהם מרחוק כמש"ה משמים השקיף וא"כ למה הי' רואה אותם שהראי' היא מקרוב ולמה עשה ככה לראות מקרוב ולירד משמים לראות העיר והמגדל אלא ודאי כוונת ירידתו הי' להראות להם שטעו בדבר והשגחתו הוא גם בתחתונים ולפי שעשו מעשה בפועל לפיכך הפיצם שיהיו תחת חיוב המזלות ולפי האמת אין עושה טוב אין גם אחד אברהם שלא הי' עמהם ומלח עמהם דייקא ר"ל שבאמת אפילו אברהם הנק' אחד לא היה גם כן עושה טוב כי הוא היה מהרהר כמותם אלא שלא היה עמהם להודות. לדבריהם כי אחר שחקר בעיון רב הכיר את בוראו אבל הם לא שתו לבם לחקור היטב ולכך הוציאו אח"כ הקב"ה מתחת חיוב המזלות והוליד בנים בארץ ישראל ובזה תבין למה שינה הקב"ה מזלו והוליד בארץ ישראל ולמה לא נעשת זאת בח"ל כמו שאמרו רבינו ז"ל לך לך כאן אי אתה זוכה לבנים אלא כשחלק הקב"ה הגבולים והאומות כנ"ל בשם פרקי ר"א נפלו ישראל לחלקו וחלק גביל א"י כמ"ש שם וחלק ח"ל נשתייר בחלקו שרי האומות שהם מושלים מצד המזלות ולכך כל זמן היותו בח"ל תחת ממשלת השרים הרי הוא כמי שהיה תחת חיוב המזל ומצד חיוב המזל א"א היה לו להוליד בנים עד בואו אל הארץ הנבחרת אשר ה' דורש אותה ואז הוליד: