עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ה
יא הָכִי תָנֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּיוֹמָא דַּף כ"ה עָמוּד ב', וּכְלוֹמַר שֶׁכָּךְ רָגִיל לוֹמַר לָזֶה שֶׁעִמּוֹ. אֲבָל אִם יִרְצֶה לוֹמַר לְאַחֵר אוֹ שֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הָכִי פֵּרְשׁוּ בַתּוֹסָפוֹת. אֶלָּא שֶׁדַּעְתָּם דְּרַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ בְּהָא דְלָא סְבִירָא לְהוּ דִּבְדַעַת כֹּהֵן תַּלְיָא מִלְּתָא. וּמִיהוּ מוֹדוּ דְּאֵין חוֹזְרִין וּמְפִיסִין אֶלָּא דְּהָעוֹמֵד לִימִינוֹ זוֹכֶה מִכֹּחַ פַּיִס. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב כְּתַנָּא קַמָּא דְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ד' דְּיוֹמָא:
יג כְּלוֹמַר, לְאַחַר שֶׁיָּרַד וְלֹא בְּעוֹדוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ אַחַר שֶׁחָתָה כוּ' כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְלֵאָה וְלֹא יִתְפַּזֵּר בִּירִידָתוֹ בְּשִׁפּוּע הַכֶּבֶשׁ:
יד וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר בְּכִבּוּי אֶלָּא כְשֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת פֶּחָם, יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא כֵיוָן דְּאֶפְשָׁר בְּלֹא כִבּוּי לֹא הִתִּירוּ הַשְּׁבוּת:
טו לֹא דָק לְמִכְתַּב אַלִּיבָּא דְהִלְכָתָא, דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאוֹמֵר בַּמִּשְׁנָה דְּסוֹף עֵרוּבִין שֶׁאַף מִן הָעֲזָרָה מוֹצִיאִין בְּמָקוֹם שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת כוּ':
טז לֹא דָק כְּלָל, שֶׁזֶּה אַף דְּלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס דְּפָלֵיג אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּהָא תְנַן הָתָם דְּמוֹדֶה אַף בְּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ: