עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א עִקַּר הַדָּת וְרֵאשִׁיתוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ב אֶת הָעָם. עִם הָעָם. וַעֲבוֹדָה, בִּשְׁבִיל עֲבוֹדָה שֶׁעָשׂוּ הָיוּ מְבָרְכִין אַחֲרֶיהָ רְצֵה כוּ' בָּרוּךְ הַמְקַבֵּל עֲבוֹדַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרָצוֹן. אִי נַמִּי שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד. וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. רַשִׁ"י:
ג וְהָרַמְבַּ"ם בִּמְקוֹם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כָּתַב שִׂים שָׁלוֹם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד הַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ, מַאי בְּרָכָה הִיא הוֹאִיל וְלֵית בָּהּ לֹא שֵׁם וְלֹא מַלְכוּת, כְּלוֹמַר דְּבַגְּמָרָא אָמְרִינַן דְּכָל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ שֵׁם וּמַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה:
משנה ב
ה הוּא כוּ'. סְבִירָא לֵיהּ מְקוֹם שְׁכִינָה לָאו אֹרַח אַרְעָא. גְּמָרָא. וְלֹא דָמִי לְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ה' דִּפְסָחִים עַיֵּן שָׁם, מִשּׁוּם דְּהָתָם מוֹשִׁיט לַחֲבֵרוֹ וְחוֹזֵר וּמְקַבֵּל, אֲבָל הָכָא שֶׁמּוֹלִיךְ עַד לַכֶּבֶשׁ וְהוֹלֵךְ לוֹ, וַדַּאי לָאו אֹרַח אַרְעָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ו וּבִלְשׁוֹן תּוֹרָה נִקְרֵאת מִגְבַּעַת, וְהַכֹּל חֲדָא:
משנה ד
ז הַכַּף. כִּדְאַשְׁכְּחַן בַּנְּשִׂיאִים כַּף אַחַת מְלֵאָה קְטֹרֶת. גְּמָרָא:
ח גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּתַּרְקָב עַצְמוֹ לֹא שַׁיָךְ לוֹמַר גָּדוֹל דְּהָא עַל שֵׁם מִדָּתוֹ נִקְרָא תַרְקָב, הָכָא קוֹרֵהוּ גָדוֹל בְּעֵרֶךְ הַדִּמְיוֹן שֶׁאֵלָיו נִדְמֶה הַכַּף, וְהַכַּף מַחֲזִיק שְׁלֹשָׁה קַבִּין, וְהַטֶּנִי שֶׁנִּדְמֶה גַם כֵּן לַתַּרְקָב אֵינוֹ מַחֲזִיק אֶלָּא קַבַּיִם וָחֵצִי:
ט בְּתוֹכוֹ. וּבַמִּקְרָא כַּף אַחַת. וְאָמַר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא, כָּל שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, זָכְרֵהוּ וְנָקְבֵהוּ:
י וְקַשְׁיָא לִי מִדִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ז' וְכַף וְכִסּוּיָהּ. וְיֶשׁ לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁנָּתַן הַכַּף לַחֲבֵרוֹ כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ו' מִשְׁנָה ג' שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ גַם כֵּן כְּסוּי הַבָּזָךְ:
משנה ה
יא הָכִי תָנֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּיוֹמָא דַּף כ"ה עָמוּד ב', וּכְלוֹמַר שֶׁכָּךְ רָגִיל לוֹמַר לָזֶה שֶׁעִמּוֹ. אֲבָל אִם יִרְצֶה לוֹמַר לְאַחֵר אוֹ שֶׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ כִּדְאַשְׁכְּחָן בְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הָכִי פֵּרְשׁוּ בַתּוֹסָפוֹת. אֶלָּא שֶׁדַּעְתָּם דְּרַבָּנָן פְּלִיגֵי עֲלֵיהּ בְּהָא דְלָא סְבִירָא לְהוּ דִּבְדַעַת כֹּהֵן תַּלְיָא מִלְּתָא. וּמִיהוּ מוֹדוּ דְּאֵין חוֹזְרִין וּמְפִיסִין אֶלָּא דְּהָעוֹמֵד לִימִינוֹ זוֹכֶה מִכֹּחַ פַּיִס. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב כְּתַנָּא קַמָּא דְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ד' דְּיוֹמָא:
יג כְּלוֹמַר, לְאַחַר שֶׁיָּרַד וְלֹא בְּעוֹדוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ אַחַר שֶׁחָתָה כוּ' כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְלֵאָה וְלֹא יִתְפַּזֵּר בִּירִידָתוֹ בְּשִׁפּוּע הַכֶּבֶשׁ:
יד וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר בְּכִבּוּי אֶלָּא כְשֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת פֶּחָם, יֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא כֵיוָן דְּאֶפְשָׁר בְּלֹא כִבּוּי לֹא הִתִּירוּ הַשְּׁבוּת:
טו לֹא דָק לְמִכְתַּב אַלִּיבָּא דְהִלְכָתָא, דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאוֹמֵר בַּמִּשְׁנָה דְּסוֹף עֵרוּבִין שֶׁאַף מִן הָעֲזָרָה מוֹצִיאִין בְּמָקוֹם שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת כוּ':
טז לֹא דָק כְּלָל, שֶׁזֶּה אַף דְּלֹא כְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס דְּפָלֵיג אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּהָא תְנַן הָתָם דְּמוֹדֶה אַף בְּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ:
משנה ו
יז הַמַּגְרֵפָה. וְהָיָה לָהּ קוֹל גָּדוֹל. וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהִיא הַמַּגְרֵפָה דְּמִשְׁנָה ח' פֶּרֶק ג' שֶׁהָיָה כְּלִי שִׁיר חָשׁוּב וְיִזְרְקֵהוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ קָנֶיהָ. וְגַם מַגְרֵפָה שֶׁגּוֹרְפִין בָּהּ הַדֶּשֶׁן אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ קוֹל. אֲבָל הָיָה זֶה בְּלִי סָפֵק כְּלִי שְׁלִישִׁי שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹל וְהָיָה גַם צוּרָתוֹ כְּצוּרַת מַגְרֵפָה:
יח פְּלֻגְתָּא דְאָמוֹרָאֵי בִּפְסָחִים דַּף פ"ב. וְשָׁם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י טְמֵאִים שֶׁל בֵּית אָב. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: