עיקר תוספות יום טוב על משנה תמיד· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ד
ז הַכַּף. כִּדְאַשְׁכְּחַן בַּנְּשִׂיאִים כַּף אַחַת מְלֵאָה קְטֹרֶת. גְּמָרָא:
ח גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּתַּרְקָב עַצְמוֹ לֹא שַׁיָךְ לוֹמַר גָּדוֹל דְּהָא עַל שֵׁם מִדָּתוֹ נִקְרָא תַרְקָב, הָכָא קוֹרֵהוּ גָדוֹל בְּעֵרֶךְ הַדִּמְיוֹן שֶׁאֵלָיו נִדְמֶה הַכַּף, וְהַכַּף מַחֲזִיק שְׁלֹשָׁה קַבִּין, וְהַטֶּנִי שֶׁנִּדְמֶה גַם כֵּן לַתַּרְקָב אֵינוֹ מַחֲזִיק אֶלָּא קַבַּיִם וָחֵצִי:
ט בְּתוֹכוֹ. וּבַמִּקְרָא כַּף אַחַת. וְאָמַר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא, כָּל שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, זָכְרֵהוּ וְנָקְבֵהוּ:
י וְקַשְׁיָא לִי מִדִּתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ז' וְכַף וְכִסּוּיָהּ. וְיֶשׁ לוֹמַר שֶׁכְּשֶׁנָּתַן הַכַּף לַחֲבֵרוֹ כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ו' מִשְׁנָה ג' שֶׁהָיָה נוֹתֵן לוֹ גַם כֵּן כְּסוּי הַבָּזָךְ: