עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק יב · משנה ב
ט הַחוֹרֵשׁ. הִקְדִּים הַחוֹרֵשׁ לְהַכּוֹתֵב לְפִי שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַבּוֹנֶה, שֶׁזֶּה מְמַלֵּא גֻּמָּא אוֹ מוֹסִיף דָּבָר עַל דָּבָר, וְזֶה חוֹפֵר וּמְחַסֵּר, וְעוֹד דְּדַמְיַן בְּשִׁעוּרָן דְּבוֹנֶה וְחוֹרֵשׁ שְׁנֵיהֶם בְּכָל שֶׁהוּא:
י כָּל שֶׁהוּא. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּחָזֵי לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ נִימָא שֶׁל דְּלַעַת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן הוֹצָאָה תְּנַן (סוֹף פֶּרֶק ט) שְׁנַיִם, הָנֵי מִלֵּי לְעִנְיַן הוֹצָאָה, דְּכִי מַפִּיק תַּרְתֵּי מַפִּיק בַּהֲדָדֵי, שֶׁאֵינוֹ זוֹרֵעַ אַחַת לְבַדָּהּ, אֲבָל לְעִנְיַן חֲרִישָׁה כָּל גֻּמָּא וְגֻמָּא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ עָבֵיד לַהּ, דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן שֶׁכֵּן רָאוּי לְקֶלַח אֶחָד שֶׁל סַמָּנִין:
יא וְחַיָּב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הָרַמְבַּ"ם:
יב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ, וּלְתַקֵּן הָאָרֶץ מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ, וְאִם מְאַסְּפָן לְהֶסֵּק נִקְרָא מְעַמֵּר, וּכְמוֹ כֵן [בְּהַמְּלַקֵּט] עֲשָׂבִים. הָרַמְבַּ"ם: