אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק יב

פרק יא

משנה א

א הַבּוֹנֶה. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת צָרִיךְ לִתֵּן טַעַם אַמַּאי תָּנֵי הַבּוֹנֶה אַחַר זְרִיקָה וְהוֹצָאָה. וְלִי נִרְאֶה [לָתֵת טַעַם] דְּאַחַר שֶׁפֵּרֵשׁ דִּינֵי הוֹצָאָה דְּאִיהִי סִיּוּמָא דַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת רָצָה לְפָרֵשׁ מַה דְּסָמִיךְ לַהּ וְהוּא מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּלְפִי שֶׁהוּא מֵעֵין מְלָאכוֹת בִּנְיָן שֶׁשְּׁכִיחַ טְפֵי הִלְכָּךְ נָקַט הַבּוֹנֶה קֹדֶם:

ב כָּל שֶׁהוּא. מַסְקִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בְּבִירָתוֹ סוֹתְמוֹ, דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן שֶׁכֵּן קֶרֶשׁ שֶׁנָּפַל בּוֹ דַּרְנָא (תּוֹלַעַת) מַטִּיף לְתוֹכוֹ אֵבֶר וְסוֹתְמוֹ:

ג וּבַגְּמָרָא אִיתָא [אֵימָא] הַמְסַתֵּת הַמַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְהָכִי קָאָמַר הַמְסַתֵּת שֶׁהוּא חַיָּב מִשּׁוּם מַכֶּה בַּפַּטִּישׁ חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא:

ד וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת דְּבִנְיָן שֶׁל אֲבָנִים לֹא הָוֵי בַּמִּשְׁכָּן, וְלָמָּה שָׁבֵיק מְלָאכָה דְּכֵלִים דַּהֲוָה בַּמִּשְׁכָּן כוּ'. אֶלָּא נִרְאֶה לְרִ"י דְּהַיְנוּ מַכָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁמַּכֶּה עַל הַכְּלִי בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְנִרְאֶה לִי לְתָרֵץ דְּמִשְׁנָתֵנוּ דִּבְּרָה בַּהֹוֶה עַכְשָׁיו כֵּיצַד מִתְחַיֵּב הָאָדָם הָעוֹשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ה זֶה הַכְּלָל. לַאֲתוֹיֵי דְּחָק קְפִיזָא בְּקַבָּא. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י בְּגֹלֶם גָּדוֹל הָרָאוּי לָחֹק בּוֹ קַב חָקַק שָׁלֹשׁ לֻגִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָתִיד לְהוֹסִיף יֵשׁ שֶׁמְּקַיְּמִין כֵּן:

ו שֶׁיֵּשׁ מְקַיְּמִין כַּיּוֹצֵא בּוֹ וְאֵין מוֹסִיפִין עָלָיו. הָרַ"ן:

ז בְּשַׁבָּת. אַהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה קָאֵי, כָּל הָעוֹשֶׂה בְּשַׁבָּת וְהִיא מִתְקַיֶּמֶת. הָרַ"ן:

ח גְּמָרָא. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכֵּן הָיוּ עוֹשִׂין לֹא חָשֵׁיב לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא שֶׁתְּהֵא מְלָאכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ הָעוֹשֶׂה. אֲבָל אֵין לוֹמַר שֶׁיַּחְלְקוּ בַּמְּצִיאוּת אִם הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן:

משנה ב

ט הַחוֹרֵשׁ. הִקְדִּים הַחוֹרֵשׁ לְהַכּוֹתֵב לְפִי שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַבּוֹנֶה, שֶׁזֶּה מְמַלֵּא גֻּמָּא אוֹ מוֹסִיף דָּבָר עַל דָּבָר, וְזֶה חוֹפֵר וּמְחַסֵּר, וְעוֹד דְּדַמְיַן בְּשִׁעוּרָן דְּבוֹנֶה וְחוֹרֵשׁ שְׁנֵיהֶם בְּכָל שֶׁהוּא:

י כָּל שֶׁהוּא. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דְּחָזֵי לִזְרֹעַ בְּתוֹכָהּ נִימָא שֶׁל דְּלַעַת. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן הוֹצָאָה תְּנַן (סוֹף פֶּרֶק ט) שְׁנַיִם, הָנֵי מִלֵּי לְעִנְיַן הוֹצָאָה, דְּכִי מַפִּיק תַּרְתֵּי מַפִּיק בַּהֲדָדֵי, שֶׁאֵינוֹ זוֹרֵעַ אַחַת לְבַדָּהּ, אֲבָל לְעִנְיַן חֲרִישָׁה כָּל גֻּמָּא וְגֻמָּא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ עָבֵיד לַהּ, דִּכְוָתַהּ גַּבֵּי מִשְׁכָּן שֶׁכֵּן רָאוּי לְקֶלַח אֶחָד שֶׁל סַמָּנִין:

יא וְחַיָּב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הָרַמְבַּ"ם:

יב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ, וּלְתַקֵּן הָאָרֶץ מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ, וְאִם מְאַסְּפָן לְהֶסֵּק נִקְרָא מְעַמֵּר, וּכְמוֹ כֵן [בְּהַמְּלַקֵּט] עֲשָׂבִים. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ג

יג דְּאִי מֵרֵישָׁא דִּתְנַן בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת הֲוָה אֲמֵינָא דַּוְקָא שֶׁכּוֹתְבָן בְּיַחַד לְזַוְּגָן, אֲבָל כְּשֶׁכּוֹתֵב שְׁנֵי שֵׁמוֹת לִשְׁנֵי סִימָנִין אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה כְּלָל בְּיַחַד אֶלָּא כָּל אֶחָד הוּא סִימָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֵימָא לֹא לִחַיַּב, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יד שֵׁם כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּ"ם זוֹ סְתוּמָה וְזֹאת פְּתוּחָה, לֹא נָחוּשׁ בְּכַוָּנָתוֹ אֶלָּא בִּגְמַר מְלָאכָה. וְהָרְאָיָה אִלּוּ נִתְכַּוֵּן לֶאֱרֹג בֶּגֶד מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁאָרַג שְׁנֵי חוּטִין חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַשְׁלִים אֲרִיגַת הַבֶּגֶד, וְכָזֶה תִּדּוֹן בְּכָל הַמְלָאכוֹת. הָרַמְבַּ"ם:

משנה ד

טו וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ הָרַ"ב וְהָרַמְבַּ"ם רֵישׁ פֶּרֶק י"ד. וְעוֹד דְּהָכָא לֹא מְחַיֵּב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּיוָן שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ הָיְתָה לִמְלֶאכֶת הַכְּתִיבָה, לֹא לַחְבֹּל וּלְהוֹצִיא דָּם, וּכְדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ד'‏ דִּכְרֵתוֹת:

משנה ה

טז אֶחָד בָּאָרֶץ. רוֹצֶה לוֹמַר כָּתַב אוֹת אַחַת בָּאָרֶץ וְאַחַת בַּקּוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם:

יז וְהוּא הַדִּין בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִסְכִּימוּ עָלָיו אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁיִּהְיֶה אוֹת פְּלוֹנִי סִימָן לְתֵבָה פְּלוֹנִית. וּפֵרוּשׁ נוֹטָרִיקוֹן כָּתַב הַתִּשְׁבִּי כִּי בִּלְשׁוֹן יָוָן וְרוֹמִי קוֹרִין לְסוֹפֵר נוטארי"ו, וְדַרְכָּם לִכְתֹּב בִּקְצָרָה, לָכֵן קוֹרִין לְסִימָנִים נוֹטָרִיקוֹן כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ סוֹפְרִים:

משנה ו

יח וְקַשְׁיָא לִי מִמַּה נַּפְשָׁךְ אִי אַיְרִינַן בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הָא מְפָרֵשׁ רַשִׁ"י בְּרֵישׁ פֶּרֶק ז'‏ דַּאֲפִלּוּ יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם לֹא הָוֵי יְדִיעָה לְחַלֵּק, וְאִי בִּזְדוֹן מְלָאכוֹת וְשִׁגְגוֹת שַׁבָּת הָא לֹא אָמְרִינַן הָתָם אֶלָּא יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם הָוְיָן יְדִיעָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא שָׁמַע כוּ', וּמַשְׁמַע דַּוְקָא שֵׁשֶׁת יָמִים שֶׁבֵּין שַׁבָּת לְשַׁבָּת אֲבָל מִשַּׁחֲרִית לְעַרְבִית לֹא. וְהַתּוֹסָפוֹת מַסְקֵי דְּמַיְרֵי שֶׁיָּדַע בֵּינְתַיִם, וְאֶחָד שַׁחֲרִית וְאֶחָד עַרְבִית נָקַט לִרְבוּתָא, דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ עִם הַיְדִיעָה הֶפְסֵק וּשְׁהוּת גָּדוֹל בֵּינְתַיִם מְחַיֵּב רַבָּן גַּמְלִיאֵל:

יט טַעֲמוֹ מִשּׁוּם דִּכְתִיב אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, יְדִיעַת חַטָּאת הִיא דִּשְׁמָהּ יְדִיעָה, אֲבָל יְדִיעָה דְּלָאו חַטָּאת לָאו שְׁמָהּ יְדִיעָה. תּוֹסָפוֹת:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה