עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ז אָמַר לוֹ תֵּן כוּ'. לָאו דַּוְקָא שֶׁאָמַר לוֹ כוּ' כִּדְיָלְפִינַן מִוְּכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ כוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם בַּעֲמִיתוֹ בָעִינַן, דְּאַף עַל גַּב דְּהַכְחָשָׁה כָל דְּהוּ אֲפִלּוּ בְלֹא תְּבִיעָה סַגִּי, מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁבוּעָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא בִּפְנֵי עֲמִיתוֹ, אִי נַמִּי לִפְנֵי הַמֻּרְשֶׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח מַשְׁבִּיעֲךָ. לָאו שֶׁהַתּוֹרָה חִיְּבַתּוּ בִשְׁבוּעָה וּלְכָךְ מַשְׁבִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁיִּתְחַיֵּב הַשּׁוֹמֵר שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא כְשֶׁהוֹדָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר וְרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵחִיּוּב הַתַּשְׁלוּמִין, אֲבָל לֹא בְכוֹפֵר שֶׁהוּא שׁוֹמֵר. אֶלָּא אִם הִשְׁבִּיעוֹ וְהַלָּה נִשְׁבַּע קָאָמְרִינַן:
ט אָמֵן. לְרַבָּנָן דִּסְבִירָא לְהוּ מִפִּי אֲחֵרִים נַמִּי חַיָּב אֲפִלּוּ חוּץ לְבֵית דִּין, הֲוָה מָצֵי לְפָרוֹשֵׁי מִפִּי אֲחֵרִים, אֶלָּא אַיְדֵי דִלְעֵיל, תָּנֵי נַמִּי הָכָא בִכְהַאי גַּוְנָא: