עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א וּכְלוֹמַר דְּאִלּוּ לֹא הוֹדָה, מִי מְחַיְּבוֹ קָרְבָּן. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב רַשִׁ"י. וּפֵרֵשׁ הָרַשַׁ"ל דְּבָא לוֹמַר דְּמִפִּי עַצְמוֹ חַיָּב אַף בְּלֹא טַעֲנַת הַתּוֹבֵעַ. וְכִדְאִיתָא בַגְּמָרָא דַּף ל"ב:
ג עַד כוּ'. מִשּׁוּם דְּמִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת גָּמְרִינַן לַהּ, וּסְבִירָא לֵיהּ דּוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ, וְהָתָם בְּבֵית דִּין. רַשִׁ"י:
ד כֵּיוָן כוּ'. דִּסְבִירָא לְהוּ דּוּן מִנַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ. רַשִׁ"י:
ה רַשִׁ"י. וּמַשְׁמַע, הָא שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר בִּשְׁבוּעָה זוֹ יוֹדְעִים הֵם, וְכִדְפֵרְשׁוּ לְעִנְיַן שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְסָמְכוּ אַדִּלְעֵיל. וְכֵן מַה שֶּׁכָּתַב אֲבָל זָכוּר כוּ', הוּא הַדִּין הָתָם, וְסָמַךְ אַדְּהָכָא:
ו דְּבִכְרֵתוֹת יָלְפִינַן לַהּ אַכָּל הָאֲשָׁמוֹת. תּוֹסָפוֹת וְהָרַ"ן:
משנה ב
ז אָמַר לוֹ תֵּן כוּ'. לָאו דַּוְקָא שֶׁאָמַר לוֹ כוּ' כִּדְיָלְפִינַן מִוְּכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ כוּ'. וּמִכָּל מָקוֹם בַּעֲמִיתוֹ בָעִינַן, דְּאַף עַל גַּב דְּהַכְחָשָׁה כָל דְּהוּ אֲפִלּוּ בְלֹא תְּבִיעָה סַגִּי, מִכָּל מָקוֹם הַשְּׁבוּעָה צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא בִּפְנֵי עֲמִיתוֹ, אִי נַמִּי לִפְנֵי הַמֻּרְשֶׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח מַשְׁבִּיעֲךָ. לָאו שֶׁהַתּוֹרָה חִיְּבַתּוּ בִשְׁבוּעָה וּלְכָךְ מַשְׁבִּיעוֹ, שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁיִּתְחַיֵּב הַשּׁוֹמֵר שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא כְשֶׁהוֹדָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵר וְרוֹצֶה לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵחִיּוּב הַתַּשְׁלוּמִין, אֲבָל לֹא בְכוֹפֵר שֶׁהוּא שׁוֹמֵר. אֶלָּא אִם הִשְׁבִּיעוֹ וְהַלָּה נִשְׁבַּע קָאָמְרִינַן:
ט אָמֵן. לְרַבָּנָן דִּסְבִירָא לְהוּ מִפִּי אֲחֵרִים נַמִּי חַיָּב אֲפִלּוּ חוּץ לְבֵית דִּין, הֲוָה מָצֵי לְפָרוֹשֵׁי מִפִּי אֲחֵרִים, אֶלָּא אַיְדֵי דִלְעֵיל, תָּנֵי נַמִּי הָכָא בִכְהַאי גַּוְנָא:
משנה ג
י הָיוּ כוּ'. בְּסִפְרָא נִשְׁנָה נַמִּי לְעִנְיַן עֵדוּת. וְכֵן הוּא נַמִּי בָרַמְבַּ"ם:
יא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר כוּ', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. מִסְתַּבְּרָא דִפְלִיגֵי נַמִּי אַסֵּיפָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ד
יב וּפְגָם. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב בֹּשֶׁת וּפְגָם וְצַעַר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
יג גָּנַבְתָּ כוּ'. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כֶּפֶל בְּהוֹדָאָה, מְשַׁלֵּם הוּא אֶת הַקֶּרֶן בְּהוֹדָאָתוֹ. הָרַמְבַּ"ם. וְלֹא הִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא לְמַאי צְרִיכֵי לְכָל הָנֵי בָבוֹת: