עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ג תֵּימַהּ, כֵּיוָן דְּבִסְתוּמוֹת אָיְרִינַן וּלְכָל אִשָּׁה שְׁנֵי קִנִּים, נִמְצְאוּ שְׁתֵּי חֲטָאוֹת הֵן בְּאֵלוּ הַשְּׁנֵי קִנִּים וְכַדִּין הוּא שֶׁהִקְרִיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, וְלֹא שֶׁבָּאוּ מִקֵּן אֶחָד אֶלָּא מִשְּׁנֵי קִנִּים. וּבְהַמְּפָרֵשׁ לֵיתָא לְהַאי אִי נַמִּי. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב וּלְהַגִּיהַּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מִשְּׁנֵי קִנִּין, וְהָכִי קָאָמַר, אִי נַמִּי אִם יַעֲשֶׂה אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה שׁוּב לֹא יַקְרִיב הַשְּׁלִישִׁי דְּחָיְשִׁינַן כוּ', וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מִשְּׁנֵי קִנִּין, וְהָכִי נַמִּי מָצֵי לְאַסְבּוֹרָהּ בְּשָׁלֹשׁ עוֹלוֹת:
ד שֶׁאֲפִלּוּ כוּ'. שֶׁאֲפִלּוּ מְעֹרָבוֹת כָּל הַשְּׁמֹנֶה פְרִידִין שֶׁבְּאַרְבָּעָה הַקִּנִּין יַחַד, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. פֵּרוּשׁ, שְׁנֵי קִנִּין כְּשֵׁרִים בָּהֶן שְׁתֵּי עוֹלוֹת וּשְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אֲבָל שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת וְשָׁלֹשׁ עוֹלוֹת, לֹא מָצֵי עֲבִיד, דְּדִלְמָא עֲבִיד לְהוּ מִשְּׁנֵי קִנִּין שֶׁל אִשָּׁה אַחַת שֶׁהֵן שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וּשְׁתֵּי עוֹלוֹת. מְפָרֵשׁ: