עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה א
א מְפָרֵשׁ. וּקְצָת קָשֶׁה, דִּלְפִי זֶה רֵישָׁא נָקַט סְתוּמָה בְּלָאו דַּוְקָא, וּבַסֵּיפָא פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אֶלָּא דַּוְקָא סְתוּמָה. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ קֵן סְתוּמָה הוּא הַדִּין בְּקֵן מְפֹרָשׁ הָוֵי דִּין זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּבְסֵיפָא קָאָמַר פָּרַח כוּ', דְּדַוְקָא פְרִידָה שֶׁל קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרְחָה וְנִתְעָרְבָה לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, אֲבָל פְּרִידָה הַמְּפֹרֶשֶׁת לְעוֹלָה שֶׁפָּרְחָה בֵּין שְׁאָר קִנִּין אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּקִּנִּים שֶׁפָּרַח לְשָׁם, כִּדְאָמַר סוֹף פֶּרֶק קַמָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ב הַמֵּתוֹת. לְהָכִי קָאָמַר בֵּין חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, דְּאִלּוּ נִתְעָרְבָה בֵּין חַטָּאוֹת חַיּוֹת וְהָנָךְ חַטָּאוֹת דִּידֵיהּ נִינְהוּ, מָצֵי לְמִסַּב חַד מִנַּיְהוּ וַעֲבִיד לֵיהּ זוּג לְהָא, וְהָא דְּלֹא נִתְעָרֵב הֲוָה קָרֵי לֵיהּ עוֹלָה. גִּלְיוֹן רַשִׁ"י: