אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א מְפָרֵשׁ. וּקְצָת קָשֶׁה, דִּלְפִי זֶה רֵישָׁא נָקַט סְתוּמָה בְּלָאו דַּוְקָא, וּבַסֵּיפָא פָּרַח לְבֵין הַקְּרֵבוֹת אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ אֶלָּא דַּוְקָא סְתוּמָה. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ קֵן סְתוּמָה הוּא הַדִּין בְּקֵן מְפֹרָשׁ הָוֵי דִּין זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּבְסֵיפָא קָאָמַר פָּרַח כוּ', דְּדַוְקָא פְרִידָה שֶׁל קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרְחָה וְנִתְעָרְבָה לְבֵין הַקְּרֵבוֹת, אֲבָל פְּרִידָה הַמְּפֹרֶשֶׁת לְעוֹלָה שֶׁפָּרְחָה בֵּין שְׁאָר קִנִּין אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶלָּא כְמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּקִּנִּים שֶׁפָּרַח לְשָׁם, כִּדְאָמַר סוֹף פֶּרֶק קַמָּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ב הַמֵּתוֹת. לְהָכִי קָאָמַר בֵּין חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, דְּאִלּוּ נִתְעָרְבָה בֵּין חַטָּאוֹת חַיּוֹת וְהָנָךְ חַטָּאוֹת דִּידֵיהּ נִינְהוּ, מָצֵי לְמִסַּב חַד מִנַּיְהוּ וַעֲבִיד לֵיהּ זוּג לְהָא, וְהָא דְּלֹא נִתְעָרֵב הֲוָה קָרֵי לֵיהּ עוֹלָה. גִּלְיוֹן רַשִׁ"י:

משנה ב

ג תֵּימַהּ, כֵּיוָן דְּבִסְתוּמוֹת אָיְרִינַן וּלְכָל אִשָּׁה שְׁנֵי קִנִּים, נִמְצְאוּ שְׁתֵּי חֲטָאוֹת הֵן בְּאֵלוּ הַשְּׁנֵי קִנִּים וְכַדִּין הוּא שֶׁהִקְרִיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, וְלֹא שֶׁבָּאוּ מִקֵּן אֶחָד אֶלָּא מִשְּׁנֵי קִנִּים. וּבְהַמְּפָרֵשׁ לֵיתָא לְהַאי אִי נַמִּי. וְיֵשׁ לְיַשֵּׁב וּלְהַגִּיהַּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מִשְּׁנֵי קִנִּין, וְהָכִי קָאָמַר, אִי נַמִּי אִם יַעֲשֶׂה אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה שׁוּב לֹא יַקְרִיב הַשְּׁלִישִׁי דְּחָיְשִׁינַן כוּ', וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מִשְּׁנֵי קִנִּין, וְהָכִי נַמִּי מָצֵי לְאַסְבּוֹרָהּ בְּשָׁלֹשׁ עוֹלוֹת:

ד שֶׁאֲפִלּוּ כוּ'. שֶׁאֲפִלּוּ מְעֹרָבוֹת כָּל הַשְּׁמֹנֶה פְרִידִין שֶׁבְּאַרְבָּעָה הַקִּנִּין יַחַד, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. פֵּרוּשׁ, שְׁנֵי קִנִּין כְּשֵׁרִים בָּהֶן שְׁתֵּי עוֹלוֹת וּשְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אֲבָל שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת וְשָׁלֹשׁ עוֹלוֹת, לֹא מָצֵי עֲבִיד, דְּדִלְמָא עֲבִיד לְהוּ מִשְּׁנֵי קִנִּין שֶׁל אִשָּׁה אַחַת שֶׁהֵן שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וּשְׁתֵּי עוֹלוֹת. מְפָרֵשׁ:

משנה ג

ה אֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ לֹא הִפְסִידָה כְּלוּם וְיַקְרִיבוּ בָּהּ שֶׁבַע חַטָּאוֹת וְשֶׁבַע עוֹלוֹת דְּמָצֵי עֲבִיד לְהוּ כֵּיוָן דִּבְקִנִּין אֲחֵרִים אֵין בָּהֶם כְּלוּם וְאוֹתָן שָׁלֹשׁ שֶׁנִּתְעָרְבוּ בָהּ מֵאֲחֵרִים רְאוּיִין הֵם לְהַקְרִיב כֻּלָּם בֵּין עוֹלוֹת בֵּין חַטָּאוֹת, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא לָהּ אֶחָד הָיָה בָא מִמָּקוֹם שֶׁרָאוּי לְהַקְרִיב בֵּין עוֹלָה בֵּין חַטָּאת, דְּאֵין זֶה הַלָּשׁוֹן, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר נִכְשְׁרָה [נִשְׂכְּרָה] שְׁבִיעִית בִּפְרִיחָה שְׁלִישִׁית, שֶׁעַל יְדֵי פְרִיחָה שְׁלִישִׁית הֻכְשְׁרוּ כָל הַקִּנִּין שֶׁבַּשְּׁבִיעִית, אֶלָּא הַלָּשׁוֹן מַשְׁמַע לֹא הִפְסִידָה כְלוּם בְּזֹאת הַפְּרִיחָה שְׁלִישִׁית. מְפָרֵשׁ:

משנה ה

ו כֵּן כָּתְבוּ הָרַמְבַּ"ם וְהַמְּפָרֵשׁ. וַהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר דְּיָמוּתוּ מִפְּנֵי שֶׁפָּרַח בָּהֶן מִבֵּין הַמֵּתוֹת:

ז שֶׁפָּרַח כוּ'. שֶׁפָּרַח לְצַד זֶה שֶׁשָּׁם הַחַטָּאוֹת אוֹ הָעוֹלוֹת וּפָרַח מִשָּׁם לַקָּצֶה הָאַחֵר, הֲרֵי כְּבָר הָיָה תַעֲרֹבֶת הַחַטָּאת בָּעוֹלָה, וּלְפִיכָךְ כֻּלָּם יָמוּתוּ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּתְחִלַּת הַמַּסֶּכֶת. הָרַמְבַּ"ם. וְהָרַ"ב וְהַמְּפָרֵשׁ נִרְאֶה דְלֹא גָרְסֵי אוֹ שֶׁפָּרַח:

ח עַיֵּן פֶּרֶק י'‏ דִּזְבָחִים מִשְׁנָה ד'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ט יָבִיאוּ כוּ'. דְּשִׁעְבּוּדָא דְּאוֹרַיְתָא. וּמִשּׁוּם הָכִי אֲפִלּוּ לֹא הִפְרִישַׁתּוּ מֵחַיִּים. גְּמָרָא:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה