עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א
משנה א
א שֶׁאֵין בַּמִּזְבֵּחַ כִּי אִם שְׁנֵי מְקוֹמוֹת. תּוֹסָפוֹת:
ב וּבְמִצּוּי פְּלוּגְתָּא בִּמְעִילָה דַּף ח'. דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּלֹא מְעַכֵּב. מְפָרֵשׁ:
ג קִנִּים. קֵן קָרוּי שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה. פְּרִידָה קְרוּיָה יוֹנָה אַחַת אוֹ תּוֹר אֶחָד. מְפָרֵשׁ:
ד קִנִּים. הַקּוֹ"ף בְּחִירִי"ק, כְּמוֹ חֵץ חִצִּים. וְקַן צִפּוֹר שֶׁבְּפַתַּ"ח, מִפְּנֵי הַסְּמִיכוּת:
ה הָרַמְבַּ"ם. וְגַם כֵּן שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה. וְכָתַב עוֹד הָרַמְבַּ"ם, וּמַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁהַחוֹבָה אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת הֲרֵי הוּא כְּפִי עִקַּר הַחִיּוּב הָרִאשׁוֹן. וְאִם כְּבָר הִקְרִיב מִקְצָת קָרְבְּנוֹתָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ הַזֶּה דֶּרֶךְ מָשָׁל יֵשׁ עָלָיו עֶשְׂרִים עוֹלוֹת וְעֶשֶׂר חַטָּאוֹת כֻּלָּן חוֹבָה, אוֹ בְהֶפֶךְ, וּלְפִיכָךְ אָמַר בְּמַסֶּכֶת זוֹ מִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה וּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, וְלֹא אָמַר חֲצִי הַחוֹבָה:
משנה ב
ו יָמוּתוּ כוּ'. דִּבְכָל אֶחָד אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי שֶׁמָּא עוֹלָה וּפְסוּלָה לְמַטָּה, אוֹ שֶׁמָּא חַטָּאת וּפְסוּלָה לְמַעְלָה. רַשִׁ"י:
ז וּנְדָבָה דְנָקַט, וְלֹא נָקַט חַטָּאת מֻעֶטֶת בַּחוֹבָה עוֹלָה מֻעֶטֶת בַּחוֹבָה, מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי בַסֵּיפָא אֲבָל חוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ, לְהָכִי נָקַט נְדָבָה. מְפָרֵשׁ:
משנה ג
ח לָזוֹ כוּ'. נָתַן דֻּגְמָאוֹת לְכָל הַמַּסֶּכְתָּא בְּקָרְבְּנוֹת הַנָּשִׁים, לְפִי שֶׁהֵן יוֹתֵר חַיָּבוֹת בְּקִנִּים, מִפְּנֵי שֶׁחַיָּבוֹת בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁחַיָּבִים הָאֲנָשִׁים, וּמוֹסִיף עַל הָאֲנָשִׁים יוֹלְדוֹת, וְגַם כֵּן שֶׁהַזִּיבוּת מָצוּי הַרְבֵּה בְנָשִׁים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא מָצוּי בָּאֲנָשִׁים כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֻרְסָם וְנִגְלֶה לָעַיִן. הָרַמְבַּ"ם:
ט מֶחֱצָה כָּשֵׁר. אַף עַל גַּב דְּאֶפְשָׁר שֶׁמַּקְרִיב מִשֶּׁל שְׁתֵּי נָשִׁים, הֲרֵי יָכוֹל לְהַקְרִיב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, וַאֲנַן לֹא קָיְמִינַן אֶלָּא בַפְּרִידוֹת גּוּפַיְהוּ כַּמָּה כְשֵׁרִים וְכַמָּה פְסוּלִין מִצַּד עַצְמָן. וְעַיֵּן בְּסוֹף פִּרְקִין. וְכָל זֶה בְּכֹהֵן נִמְלָךְ כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג':
משנה ד
י דְּאִי אֵין בְּרֵרָה, אִיכָּא לְמֵימַר כָּל קַן רָחֵל הִקְרִיב לְמַעְלָה, וְכָל קַן לֵאָה הִקְרִיב לְמַטָּה, וְהִקְרִיב עוֹלָה לְמַטָּה וְחַטָּאת לְמַעְלָה כוּ', וְקָא מַשְׁמַע לָן כִּדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר אֵין הַקִּנִּים מִתְפָּרְשׁוֹת אֶלָּא אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אוֹ בַּעֲשִׂיַּת כֹּהֵן, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יב] וְלָקַח וְגוֹ' אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וּכְתִיב [שָׁם טו] וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עוֹלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: