עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
י דְּאִי אֵין בְּרֵרָה, אִיכָּא לְמֵימַר כָּל קַן רָחֵל הִקְרִיב לְמַעְלָה, וְכָל קַן לֵאָה הִקְרִיב לְמַטָּה, וְהִקְרִיב עוֹלָה לְמַטָּה וְחַטָּאת לְמַעְלָה כוּ', וְקָא מַשְׁמַע לָן כִּדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר אֵין הַקִּנִּים מִתְפָּרְשׁוֹת אֶלָּא אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אוֹ בַּעֲשִׂיַּת כֹּהֵן, דִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יב] וְלָקַח וְגוֹ' אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וּכְתִיב [שָׁם טו] וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עוֹלָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: