עיקר תוספות יום טוב על משנה קינים· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
ח לָזוֹ כוּ'. נָתַן דֻּגְמָאוֹת לְכָל הַמַּסֶּכְתָּא בְּקָרְבְּנוֹת הַנָּשִׁים, לְפִי שֶׁהֵן יוֹתֵר חַיָּבוֹת בְּקִנִּים, מִפְּנֵי שֶׁחַיָּבוֹת בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁחַיָּבִים הָאֲנָשִׁים, וּמוֹסִיף עַל הָאֲנָשִׁים יוֹלְדוֹת, וְגַם כֵּן שֶׁהַזִּיבוּת מָצוּי הַרְבֵּה בְנָשִׁים יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא מָצוּי בָּאֲנָשִׁים כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפֻרְסָם וְנִגְלֶה לָעַיִן. הָרַמְבַּ"ם:
ט מֶחֱצָה כָּשֵׁר. אַף עַל גַּב דְּאֶפְשָׁר שֶׁמַּקְרִיב מִשֶּׁל שְׁתֵּי נָשִׁים, הֲרֵי יָכוֹל לְהַקְרִיב לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, וַאֲנַן לֹא קָיְמִינַן אֶלָּא בַפְּרִידוֹת גּוּפַיְהוּ כַּמָּה כְשֵׁרִים וְכַמָּה פְסוּלִין מִצַּד עַצְמָן. וְעַיֵּן בְּסוֹף פִּרְקִין. וְכָל זֶה בְּכֹהֵן נִמְלָךְ כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג':