עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
יט יָשְׁבָה כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, קֹדֶם שֶׁנִּגְמַר דִּינָהּ. וְלֵיתָא, דְּאַיּוֹצֵא לֵהָרֵג קָאֵי, וְכָל הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג לְאַחַר גְּמַר דִּין. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְרֵישָׁא דְאֵין מַמְתִּינִין מִשּׁוּם עִנּוּי הַדִּין, דְּלֵיכָּא עִנּוּי הַדִּין אֶלָּא לְאַחַר גְּמַר דִּין. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י מֵת אָסוּר בַּהֲנָאָה, דִּכְתִיב וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם [בְּמִדְבָּר כ], וְגָמַר שָׁם שָׁם מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. וְכֵיוָן שֶׁהַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָאָה, כָּל נוֹיָיו מִתַּסְרֵי נַמִּי בַהֲנָאָה. וְהָא דִתְנַן שֶׁנֶּהֶרְגָה, רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן דִּגְמַר דִּינָהּ אוֹסַרְתָּהּ קֹדֶם שֶׁתָּמוּת. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כא אֲסוּרָה כוּ'. כִּדְקַיְמָא לָן וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יָצָא פְלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָהֶן הֲנָיָה שֶׁל כְּלוּם. רַשִׁ"י:
כב וְתֵימַהּ, מַאי אֲפִלּוּ, דְּהָא בְאִשָּׁה נַמִּי שְׂעָרָהּ מִתְּסַר. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא סִיֵּם אֲפִלּוּ שְׂעָרָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: