אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק א

משנה א

א וְנִרְאֶה שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד. וְכֵן הוּא בַּתּוֹסָפוֹת. וּכְדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ו'‏ פֶּרֶק ה'‏ דְּנִדָּה. וְהָתָם בַּגְּמָרָא דָרְשִׁינַן לַהּ בְּמֻפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ:

ב נְפָשׁוֹת כָּל דְּהוּ. גְּמָרָא:

ג וְתָנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. גְּמָרָא. וְהוּא הַדִּין נַמִּי דְּמָצֵי לְמִנְקַט טֻמְטוּם כוּ'‏ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְנָכְרִי, אֶלָּא חֲדָא מִתַּרְתֵּי וּתְלַת נָקַט כוּ'. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן עוֹד:

ד מַעֲרִיכִין כוּ'. וְהָעֲרָכִין כֻּלָּן וְהַדָּמִים, הַכֹּל סְתָמָן לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיִפְּלוּ הַכֹּל לַלִּשְׁכָּה שֶׁהָיְתָה בַמִּקְדָּשׁ מוּכֶנֶת לְקָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. הָרַמְבַּ"ם:

ה הַאי קְרָא בְּמַעֲרִיךְ כְּתִיב, וּלְפִיכָךְ הָיָה נִרְאֶה לִי לְהַגִּיהַּ לְאַשְׁמְעִינַן דְּמַעֲרִיכִין. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּלִישְׁנָא דְמִשְׁנָה ג'‏ דִּלְקַמָּן נָקַט. וְעַיֵּן שָׁם:

ו אִי נַמִּי כְגוֹן שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם עַל מְנָת שֶׁאֵין לָרַב אוֹ לַבַּעַל רְשׁוּת בָּהֶן. תּוֹסָפוֹת:

ז וַעֲבָדִים. אַף עַל גַּב דְּגַבֵּי מִצְוֹת יֵשׁ לוֹ דִּין אִשָּׁה, לְפִי עֶרֶךְ זָכָר הוּא נֶעֱרָךְ, דְּלֹא אִשְׁתְּמִיט תַּנָּא דְלֵימָא אִם הָיָה נֶעֱרָךְ כְּאִשָּׁה. תּוֹסָפוֹת:

משנה ב

ח וְאַף עַל גַּב דְּאִישׁ בְּמַעֲרִיךְ כְּתִיב, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַמַּעֲרִיךְ תְּנֵהוּ עִנְיָן לַנֶּעֱרָךְ. תּוֹסָפוֹת:

ט וּתְמֵהַנִי דִּבְמִשְׁנָה ה'‏ פֶּרֶק קַמָּא דִּשְׁקָלִים תְּנַן סְתָמָא, וְאֵין מְקַבְּלִין מִנָּכְרִי לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁכֵּן מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹקֵינוּ [עֶזְרָא ד]. וּבַגְּמָרָא דְּהָכָא אָמְרִינַן דְּהִלְכָתָא כְרַבִּי מֵאִיר מִסְתַּבְּרָא דִּכְתִיב לֹא לָכֶם וְלָנוּ. וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם מָצָאתִי, וַהֲלָכָה כְרַבִּי מֵאִיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

י שֶׁנּוֹדְרִין. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְצָרִיךְ עִיּוּן דְּהָא לְרַבִּי מֵאִיר אֵין נָכְרִים מִתְנַדְּבִים לְבֶדֶק הַבַּיִת כוּ'. וְשֶׁמָּא הָדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהָא דְאָמַר דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר מִקְּרָא דְלֹא לָכֶם וְגוֹ'. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, נָכְרִי שֶׁאָמַר דָּמַי כוּ'‏ נוֹתֵן כְּפִי נִדְרוֹ וְאֵינוֹ נוֹפֵל לַלִּשְׁכָּה, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין [מִן הַנָּכְרִי נְדָבָה אוֹ נֶדֶר] לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת אוֹ בֶּדֶק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא לָכֶם וְגוֹ'. וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהֶן, יִבָּדֵק הַנָּכְרִי עַל דַּעַת מִי נָדַר, אִם נָדַר עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל יוֹצִיאוּהוּ [בֵּית דִּין] בַּמֶּה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶן חוּץ מִבֶּדֶק הַבַּיִת וִירוּשָׁלַיִם, וְאִם אָמַר לַשָּׁמַיִם נָדַרְתִּי, יִגָּנְזוּ:

משנה ג

יא הַגּוֹסֵס. יָדוּעַ. וְהוּא שֶׁקּוֹל גְּרוֹנוֹ נִשְׁמָע בִּשְׁעַת הַמִּיתָה. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן מְגִיסָה בִקְדֵרָה, שֶׁהַלֵּחָה מִתְהַפֵּךְ בִּגְרוֹנוֹ, כְּמוֹ הַמֵּגִיס בִּקְדֵרָה שֶׁמְּהַפֵּךְ מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יב וְצָרִיךְ עִיּוּן מְנָלָן לוֹמַר מִקְּרָא גַּבֵּי מַעֲרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא נֶעֱרָךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יג אַף עַל גַּב דְּאָמַר בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק ו'‏ שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב עַל סוּס וְסוּדָרִין בְּיָדוֹ, מָצְאוּ לוֹ זְכוּת הָיָה הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, מִכָּל מָקוֹם לֹא שְׁכִיחַ. תּוֹסָפוֹת:

יד דְּהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג עַל פִּי בֵּית דִּין הוּא עִנְיָן שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בִּרְצוֹנֵנוּ אֶלָּא הַתּוֹרָה מְמִיתָה אוֹתוֹ, אֲבָל הַמֶּלֶךְ לִפְעָמִים מִתְמַלֵּא רַחֲמִים וּמוֹחֵל. הָרַמְבַּ"ם:

טו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לֵחָרֵם וְלֵהָרֵג אֵינוֹ בִכְלַל פִּדְיוֹן. רַשִׁ"י:

טז אֲבָל בְּגוֹסֵס מוֹדֶה רַבִּי חֲנִינָא. רַשִׁ"י:

יז וּבְאִם הִקְדִּישׁ לֹא פְלִיגֵי שֶׁמִּיָּד שֶׁהִקְדִּישׁ חָל הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא דָמְיָא לְמִלְוָה. אֲבָל יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת אַמַּאי לֹא פְלִיגֵי בְּאִם נָדַר וְהֶעֱרִיךְ. וְשֶׁמָּא בְּנוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ יָחוּל מִיָּד. תּוֹסָפוֹת:

יח תְּמֵהַנִי מַאי תַּקָּנָה אִיכָּא, הָא קַיְמָא לָן כְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה בְּמִשְׁנָה ג'‏ פֶּרֶק ח'‏ דִּבְכוֹרוֹת דְּמִלְוָה עַל פֶּה גוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁים, וְאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֲבָל הָאִידְנָא קַיְמָא לָן הֲלָכָה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ד

יט יָשְׁבָה כוּ'. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, קֹדֶם שֶׁנִּגְמַר דִּינָהּ. וְלֵיתָא, דְּאַיּוֹצֵא לֵהָרֵג קָאֵי, וְכָל הַיּוֹצֵא לֵהָרֵג לְאַחַר גְּמַר דִּין. וְהַיְנוּ טַעֲמָא דְרֵישָׁא דְאֵין מַמְתִּינִין מִשּׁוּם עִנּוּי הַדִּין, דְּלֵיכָּא עִנּוּי הַדִּין אֶלָּא לְאַחַר גְּמַר דִּין. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כ גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י מֵת אָסוּר בַּהֲנָאָה, דִּכְתִיב וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם [בְּמִדְבָּר כ], וְגָמַר שָׁם שָׁם מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. וְכֵיוָן שֶׁהַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָאָה, כָּל נוֹיָיו מִתַּסְרֵי נַמִּי בַהֲנָאָה. וְהָא דִתְנַן שֶׁנֶּהֶרְגָה, רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן דִּגְמַר דִּינָהּ אוֹסַרְתָּהּ קֹדֶם שֶׁתָּמוּת. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כא אֲסוּרָה כוּ'. כִּדְקַיְמָא לָן וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יָצָא פְלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָהֶן הֲנָיָה שֶׁל כְּלוּם. רַשִׁ"י:

כב וְתֵימַהּ, מַאי אֲפִלּוּ, דְּהָא בְאִשָּׁה נַמִּי שְׂעָרָהּ מִתְּסַר. וְהָרַמְבַּ"ם לֹא סִיֵּם אֲפִלּוּ שְׂעָרָהּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה