עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
יא הַגּוֹסֵס. יָדוּעַ. וְהוּא שֶׁקּוֹל גְּרוֹנוֹ נִשְׁמָע בִּשְׁעַת הַמִּיתָה. הָרַמְבַּ"ם. וְנִרְאֶה לִי, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן מְגִיסָה בִקְדֵרָה, שֶׁהַלֵּחָה מִתְהַפֵּךְ בִּגְרוֹנוֹ, כְּמוֹ הַמֵּגִיס בִּקְדֵרָה שֶׁמְּהַפֵּךְ מַה שֶּׁבַּקְּדֵרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב וְצָרִיךְ עִיּוּן מְנָלָן לוֹמַר מִקְּרָא גַּבֵּי מַעֲרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא נֶעֱרָךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג אַף עַל גַּב דְּאָמַר בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק ו' שֶׁהָיָה אֶחָד רוֹכֵב עַל סוּס וְסוּדָרִין בְּיָדוֹ, מָצְאוּ לוֹ זְכוּת הָיָה הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, מִכָּל מָקוֹם לֹא שְׁכִיחַ. תּוֹסָפוֹת:
יד דְּהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג עַל פִּי בֵּית דִּין הוּא עִנְיָן שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בִּרְצוֹנֵנוּ אֶלָּא הַתּוֹרָה מְמִיתָה אוֹתוֹ, אֲבָל הַמֶּלֶךְ לִפְעָמִים מִתְמַלֵּא רַחֲמִים וּמוֹחֵל. הָרַמְבַּ"ם:
טו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לֵחָרֵם וְלֵהָרֵג אֵינוֹ בִכְלַל פִּדְיוֹן. רַשִׁ"י:
טז אֲבָל בְּגוֹסֵס מוֹדֶה רַבִּי חֲנִינָא. רַשִׁ"י:
יז וּבְאִם הִקְדִּישׁ לֹא פְלִיגֵי שֶׁמִּיָּד שֶׁהִקְדִּישׁ חָל הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא דָמְיָא לְמִלְוָה. אֲבָל יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת אַמַּאי לֹא פְלִיגֵי בְּאִם נָדַר וְהֶעֱרִיךְ. וְשֶׁמָּא בְּנוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ יָחוּל מִיָּד. תּוֹסָפוֹת:
יח תְּמֵהַנִי מַאי תַּקָּנָה אִיכָּא, הָא קַיְמָא לָן כְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ח' דִּבְכוֹרוֹת דְּמִלְוָה עַל פֶּה גוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁים, וְאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֲבָל הָאִידְנָא קַיְמָא לָן הֲלָכָה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: