עיקר תוספות יום טוב על משנה ערכין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ח וְאַף עַל גַּב דְּאִישׁ בְּמַעֲרִיךְ כְּתִיב, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַמַּעֲרִיךְ תְּנֵהוּ עִנְיָן לַנֶּעֱרָךְ. תּוֹסָפוֹת:
ט וּתְמֵהַנִי דִּבְמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק קַמָּא דִּשְׁקָלִים תְּנַן סְתָמָא, וְאֵין מְקַבְּלִין מִנָּכְרִי לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁכֵּן מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹקֵינוּ [עֶזְרָא ד]. וּבַגְּמָרָא דְּהָכָא אָמְרִינַן דְּהִלְכָתָא כְרַבִּי מֵאִיר מִסְתַּבְּרָא דִּכְתִיב לֹא לָכֶם וְלָנוּ. וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם מָצָאתִי, וַהֲלָכָה כְרַבִּי מֵאִיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י שֶׁנּוֹדְרִין. כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְצָרִיךְ עִיּוּן דְּהָא לְרַבִּי מֵאִיר אֵין נָכְרִים מִתְנַדְּבִים לְבֶדֶק הַבַּיִת כוּ'. וְשֶׁמָּא הָדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהָא דְאָמַר דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר מִקְּרָא דְלֹא לָכֶם וְגוֹ'. אֲבָל הָרַמְבַּ"ם כָּתַב, נָכְרִי שֶׁאָמַר דָּמַי כוּ' נוֹתֵן כְּפִי נִדְרוֹ וְאֵינוֹ נוֹפֵל לַלִּשְׁכָּה, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין [מִן הַנָּכְרִי נְדָבָה אוֹ נֶדֶר] לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת אוֹ בֶּדֶק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר לֹא לָכֶם וְגוֹ'. וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהֶן, יִבָּדֵק הַנָּכְרִי עַל דַּעַת מִי נָדַר, אִם נָדַר עַל דַּעַת יִשְׂרָאֵל יוֹצִיאוּהוּ [בֵּית דִּין] בַּמֶּה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶן חוּץ מִבֶּדֶק הַבַּיִת וִירוּשָׁלַיִם, וְאִם אָמַר לַשָּׁמַיִם נָדַרְתִּי, יִגָּנְזוּ: