עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ד
ה שְׁנֵיהֶם כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ו אוֹ בְקוֹלֵינוּ בְיוּ"ד. רַשִׁ"י:
ז גְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִשְׁנַיִם שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָן הַכָּתוּב בִּדְבָרִים וְהִצְרִיכוּם גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּמַרְאֶה וְקוֹמָה, וְהֵן שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, וְאִיכָּא לְהַפּוֹכֵי לִזְכוּתָא וּלְמִדְרַשׁ דְּבִשְׁעַת הַקּוֹל כוּ':
ט דְּבָעִינַן עֵדִים שֶׁהוֹכִיחוּ [אוֹתוֹ] וְעָבַר, שֶׁאֵין אָבִיו וְאִמּוֹ נֶאֱמָנִים לְהָרְגוֹ, דִּכְתִיב עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת. רַשִׁ"י. וְכָתַב עוֹד מַתְרִין בּוֹ לָאו הַתְרָאָה גְמוּרָה הִיא כוּ' אֶלָּא מוֹכִיחִין אוֹתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וּמַשְׁמַע הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם. רַשִׁ"י. וְלֹא קַשְׁיָא דִּלְמָא לְסוּמִין לְחוֹד אֲתָא, דִּלְעוֹלָם לֹא מַפְּקִינַן קְרָא מִמַּשְׁמָעוּתֵיהּ דְּמַשְׁמַע שֶׁמְּעִידִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי בֵית דִּין וְאוֹמְרִין שֶׁזֶּהוּ שֶׁלָּקָה כוּ':