עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח
משנה א
א וְאִם תֹּאמַר, דִּלְמָא שָׁנָה שֶׁלִּפְנֵי גַדְלוּת, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּמֻפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ [נִדָּה פ"ה מ"ו]. וּמְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ תָם דְּהָכָא דָרֵישׁ, לְאִישׁ דְּמַשְׁמַע גִּבּוֹר, כְּדִכְתִיב וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ [מְלָכִים א ב] (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּנְדָרִים דְּאִישׁ מְרֻחָק מִיַּפְלִיא). וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ב
ב אָכַל וְכוּ'. יְרוּשַׁלְמִי לֹא גָרַס לַהּ. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם לֹא הֶעְתִּיקוֹ בְחִבּוּרוֹ. וּפָשׁוּט הוּא, דְּהָא אֵינוֹ בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה יַיִן. וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ הַסְּפָרִים מִמַּסֶּכֶת בְּרָכוֹת, שַׁבָּת, עֵרוּבִין וּפְסָחִים:
ג אָכַל כוּ'. לַאֲתוֹיֵי דְּבֵילָה קְעִילִית. כָּל מַשְׁקֶה, לַאֲתוֹיֵי דְּבַשׁ וְחָלָב. דְּתַנְיָא אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית וְשָׁתָה דְבַשׁ וְחָלָב וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, חַיָּב. (מִשּׁוּם יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. וּבְכֹהֵן עָסְקִינַן). גְּמָרָא:
ד שֶׁאֵין כוּ'. דְּדִלְמָא מִמַּאֲכָל אַחֲרִינָא נַמִּי קָרֵי לֵיהּ זוֹלֵל, וּמִיהוּ שְׁלֹמֹה אַהָא אַזְהֲרֵיהּ דְּמִמְּשִׁיךְ טְפֵי, זֵכֶר לַדָּבָר דִּבְבָשָׂר מִקְּרֵי זוֹלֵל וּבְיַיִן מִקְּרֵי סֹבֵא. רַשִׁ"י:
משנה ד
ה שְׁנֵיהֶם כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
ו אוֹ בְקוֹלֵינוּ בְיוּ"ד. רַשִׁ"י:
ז גְּמָרָא. וְנִרְאֶה לִי לְפִי שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִשְׁנַיִם שֶׁהִשְׁוָה אוֹתָן הַכָּתוּב בִּדְבָרִים וְהִצְרִיכוּם גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּמַרְאֶה וְקוֹמָה, וְהֵן שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, וְאִיכָּא לְהַפּוֹכֵי לִזְכוּתָא וּלְמִדְרַשׁ דְּבִשְׁעַת הַקּוֹל כוּ':
ט דְּבָעִינַן עֵדִים שֶׁהוֹכִיחוּ [אוֹתוֹ] וְעָבַר, שֶׁאֵין אָבִיו וְאִמּוֹ נֶאֱמָנִים לְהָרְגוֹ, דִּכְתִיב עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת. רַשִׁ"י. וְכָתַב עוֹד מַתְרִין בּוֹ לָאו הַתְרָאָה גְמוּרָה הִיא כוּ' אֶלָּא מוֹכִיחִין אוֹתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וּמַשְׁמַע הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם. רַשִׁ"י. וְלֹא קַשְׁיָא דִּלְמָא לְסוּמִין לְחוֹד אֲתָא, דִּלְעוֹלָם לֹא מַפְּקִינַן קְרָא מִמַּשְׁמָעוּתֵיהּ דְּמַשְׁמַע שֶׁמְּעִידִין אוֹתוֹ בִּפְנֵי בֵית דִּין וְאוֹמְרִין שֶׁזֶּהוּ שֶׁלָּקָה כוּ':
משנה ה
יא הֲנָאָה כוּ'. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּנַאי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת. רַשִׁ"י. כְּלוֹמַר וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ שְׁקֵטִים גַּם מִטִּרְדַּת תּוֹרָה וּמִצְוֹת:
משנה ו
יב דַּחֲזָקָה אֵין אָדָם מַעֲמִיד עַצְמוֹ עַל מָמוֹנוֹ, וְאָמַר אִם יַעֲמֹד כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג יֵשׁ לוֹ כוּ'. כְּחַי הוּא חָשׁוּב, וּרְצִיחָה הוּא אִם יַהַרְגֶנּוּ בַעַל הַבַּיִת. רַשִׁ"י:
יד וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּצּוֹל, פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. דְּקַיְמָא לָן חַיָּבֵי מִיתוֹת שׁוֹגְגִין כְּגוֹן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהֶן אֵין מְשַׁלְּמִין מָמוֹן שֶׁעִם הַמִּיתָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ז
טו בְּנַפְשָׁן. דּוּמְיָא דְמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל דְּנִתָּן רְשׁוּת לַהֲרֹג הַבָּא בַמַּחְתֶּרֶת, שֶׁהוּא כְדֵי לְהַצִּיל, שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁלְּהָרְגֵהוּ בָא:
טז וְנִדְרָשׁ מִקְרָא וּמָסֹרֶת. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז דְּלֹא נִתָּן לְהַצִּיל בְּנַפְשָׁם אֶלָּא מִדָּבָר שֶׁהוּא עֶרְוָה וְיֵשׁ בָּהּ קָלוֹן וּפְגָם לַנִּרְדָּף. רַשִׁ"י. דּוּמְיָא דְּנַעֲרָה הַמְאֹרָסָה:
יח וְאִי כָתַב רַחֲמָנָא חֵטְא, הֲוָה אֲמֵינָא אֲפִלּוּ חַיָּבֵי לָאוִין, כְּתַב רַחֲמָנָא מָוֶת כוּ'. וְלִכְתּוּב חֵטְא מָוֶת וְלֹא לִכְתּוּב נַעַר נַעֲרָה (שֶׁהֲרֵי הֵן בַּכְּלָל), אִין הָכִי נַמִּי, וְנַעַר נַעֲרָה חַד לִמְעוּטֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְחַד לִמְעוּטֵי בְהֵמָה. גְּמָרָא: