עיקר תוספות יום טוב על משנה סנהדרין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ב
ב אָכַל וְכוּ'. יְרוּשַׁלְמִי לֹא גָרַס לַהּ. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם לֹא הֶעְתִּיקוֹ בְחִבּוּרוֹ. וּפָשׁוּט הוּא, דְּהָא אֵינוֹ בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה יַיִן. וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ הַסְּפָרִים מִמַּסֶּכֶת בְּרָכוֹת, שַׁבָּת, עֵרוּבִין וּפְסָחִים:
ג אָכַל כוּ'. לַאֲתוֹיֵי דְּבֵילָה קְעִילִית. כָּל מַשְׁקֶה, לַאֲתוֹיֵי דְּבַשׁ וְחָלָב. דְּתַנְיָא אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית וְשָׁתָה דְבַשׁ וְחָלָב וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, חַיָּב. (מִשּׁוּם יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. וּבְכֹהֵן עָסְקִינַן). גְּמָרָא:
ד שֶׁאֵין כוּ'. דְּדִלְמָא מִמַּאֲכָל אַחֲרִינָא נַמִּי קָרֵי לֵיהּ זוֹלֵל, וּמִיהוּ שְׁלֹמֹה אַהָא אַזְהֲרֵיהּ דְּמִמְּשִׁיךְ טְפֵי, זֵכֶר לַדָּבָר דִּבְבָשָׂר מִקְּרֵי זוֹלֵל וּבְיַיִן מִקְּרֵי סֹבֵא. רַשִׁ"י: