עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ד
ז וְקָשְׁיָא, דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁשָּׁתְתָה מֻתֶּרֶת מִבַּעְיָא לֵיהּ. וּבַגְּמָרָא, אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא אֵשֶׁת כֹּהֵן דַּאֲפִלּוּ כִּי נִתְפְּשָׂה אֲסוּרָה אֵימָא לֹא תִשְׁתֶּה, קָא מַשְׁמַע לָן. וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ פְּשִׁיטָא בְּמִתְנַוְּנָה דֶּרֶךְ אֵבָרִים כוּ' אֵימָא דְּנֶאֶנְסָה כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וּמִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ לְקָדְמָה שְׁכִיבַת הַבַּעַל. תּוֹסָפוֹת:
ט אֵשֶׁת סָרִיס. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, סְרִיס חַמָּה אוֹ סְרִיס אָדָם, הַמֻּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וּסְרִיס אָדָם כְּשֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֶׁל עֲקָרִין, שֶׁמֻּתֶּרֶת לוֹ, וְקָרֵי לֵיהּ סְרִיס אָדָם לְפִי שֶׁעַל יְדֵי אָדָם בָּא לוֹ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְתֵימַהּ, הָא שָׁמְעִינַן לַהּ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל דַּאֲסוּרָה וְקַיְמָא לַבַּעַל, וַאֲפִלּוּ הָכִי אִצְטְרִיךְ קְרָא דְּכִי תִשְׂטֶה לְמִעוּטֵי הָא לָאו הָכִי שׁוֹתָה. תּוֹסָפוֹת:
יא מַשְׁמַע לֵיהּ כוּ' דְּבֶן תֵּשַׁע וְיוֹם אֶחָד אִישׁ מִקְרֵי לְגַבֵּי שְׁכִיבָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וּבָזֶה מְסֻלָּק מַה שֶּׁהֵשִׁיב עָלָיו הָרַ"ב:
יב כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ז' דִּתְמוּרָה. גְּמָרָא: