עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ג
ו יָכוֹל הוּא כוּ'. וְהָכִי סְבִירָא לְהוּ לְרַבָּנָן, אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ו' דִּיבָמוֹת. וְכִי תֵּימָא הָא רַבָּנָן אִית לְהוּ הַךְ סְבָרָא בִּמְעֻבֶּרֶת וּמַאי שְׁנָא, נִרְאֶה לִי דְּהָא דְּאַיְלוֹנִית אִסּוּרַיְהוּ דְּמִפְקַד אַפִּרְיָה וּרְבִיָּה וּלְהַחְזִיק מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה אֲסָרוּהָ, אֲבָל מְעֻבֶּרֶת וּמֵינֶקֶת לֹא גָּזְרוּ לְהַחְזִיק שׁוּם מִצְוָה אֶלָּא מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ הַתִּינוֹק שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר שֵׁנִית בִּזְמַן הַהֲנָקָה כוּ', וּלְפִיכָךְ לֹא הֶחְמִירוּ בָּהּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁאֵין כָּאן עֲבֵרָה, כְּלוֹמַר אֶלָּא תַּקָּנָה, וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲבֹר. אֲבָל אַיְלוֹנִית הִיא גְּזֵרָה וּבִכְלָל עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת, וְהוּא עֲבֵרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: