עיקר תוספות יום טוב על משנה סוטה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה א
א דִּוְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם רִבּוּיָא:
ב אַלְמָנָה כוּ'. מִשּׁוּם דַּחֲלוּקִין בְּטַעֲמָא הֻצְרַךְ לְחַלְּקָן. תּוֹסָפוֹת:
ג וְלֹא צְרִיכִין לוֹמַר דַּחֲלוּצָה מִשּׁוּם אַשִּׁגְרַת לִישָׁנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּרֵישׁ פֶּרֶק ט' דִּיבָמוֹת. אֶלָּא כָּל עָוֹן קָאָמַר וְעָוֹן דְּדִבְרֵי סוֹפְרִים נַמִּי בִּכְלַל, כִּדְאַשְׁכְּחַן לְעִנְיַן הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּיִרְאַת עֲבֵרָה דְּדִבְרֵי סוֹפְרִים בִּכְלַל זוֹ. נִרְאֶה לִי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:
משנה ב
ד וְלֹא דָּמֵי לְמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ד' דִּיבָמוֹת. דְּהָתָם סְפֵק נְשׂוּאָה, וְהָוֵי סָפֵק אִי עוֹמֵד לִגָּבוֹת כְּלָל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָכָא דִּכְשֶׁמֵּת הַבַּעַל וַדַּאי עוֹמֵד לִגָּבוֹת אֶלָּא מִטַּעַם אַחֵר נָבֹא לְהַפְסִידָהּ, הָוֵי הִיא כְּגָבְתָה וּמֻחְזֶקֶת. גְּמָרָא:
ה וְלֹא נוֹטְלוֹת. וְלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר הַעֲמֵד אִשָּׁה עַל חֶזְקָתָהּ כְּמוֹ בְּפֶרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת מִשְׁנָה ו' ח' וְאֵימָא לֹא זִנְּתָה, שֶׁהֲרֵי רַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁקִּנֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה, וְהַכָּתוּב הוֹצִיאָהּ מֵאוֹתָהּ חֲזָקָה וַעֲשָׂאָהּ סָפֵק. תּוֹסָפוֹת:
משנה ג
ו יָכוֹל הוּא כוּ'. וְהָכִי סְבִירָא לְהוּ לְרַבָּנָן, אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִשְׁנָה ה' פֶּרֶק ו' דִּיבָמוֹת. וְכִי תֵּימָא הָא רַבָּנָן אִית לְהוּ הַךְ סְבָרָא בִּמְעֻבֶּרֶת וּמַאי שְׁנָא, נִרְאֶה לִי דְּהָא דְּאַיְלוֹנִית אִסּוּרַיְהוּ דְּמִפְקַד אַפִּרְיָה וּרְבִיָּה וּלְהַחְזִיק מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה אֲסָרוּהָ, אֲבָל מְעֻבֶּרֶת וּמֵינֶקֶת לֹא גָּזְרוּ לְהַחְזִיק שׁוּם מִצְוָה אֶלָּא מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ הַתִּינוֹק שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר שֵׁנִית בִּזְמַן הַהֲנָקָה כוּ', וּלְפִיכָךְ לֹא הֶחְמִירוּ בָּהּ, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁאֵין כָּאן עֲבֵרָה, כְּלוֹמַר אֶלָּא תַּקָּנָה, וּמִכָּל מָקוֹם אָסוּר לַעֲבֹר. אֲבָל אַיְלוֹנִית הִיא גְּזֵרָה וּבִכְלָל עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמֶרֶת, וְהוּא עֲבֵרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ד
ז וְקָשְׁיָא, דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁשָּׁתְתָה מֻתֶּרֶת מִבַּעְיָא לֵיהּ. וּבַגְּמָרָא, אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא אֵשֶׁת כֹּהֵן דַּאֲפִלּוּ כִּי נִתְפְּשָׂה אֲסוּרָה אֵימָא לֹא תִשְׁתֶּה, קָא מַשְׁמַע לָן. וּמֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ פְּשִׁיטָא בְּמִתְנַוְּנָה דֶּרֶךְ אֵבָרִים כוּ' אֵימָא דְּנֶאֶנְסָה כוּ', קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וּמִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ לְקָדְמָה שְׁכִיבַת הַבַּעַל. תּוֹסָפוֹת:
ט אֵשֶׁת סָרִיס. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, סְרִיס חַמָּה אוֹ סְרִיס אָדָם, הַמֻּתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. וּסְרִיס אָדָם כְּשֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֶׁל עֲקָרִין, שֶׁמֻּתֶּרֶת לוֹ, וְקָרֵי לֵיהּ סְרִיס אָדָם לְפִי שֶׁעַל יְדֵי אָדָם בָּא לוֹ. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י וְתֵימַהּ, הָא שָׁמְעִינַן לַהּ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל דַּאֲסוּרָה וְקַיְמָא לַבַּעַל, וַאֲפִלּוּ הָכִי אִצְטְרִיךְ קְרָא דְּכִי תִשְׂטֶה לְמִעוּטֵי הָא לָאו הָכִי שׁוֹתָה. תּוֹסָפוֹת:
יא מַשְׁמַע לֵיהּ כוּ' דְּבֶן תֵּשַׁע וְיוֹם אֶחָד אִישׁ מִקְרֵי לְגַבֵּי שְׁכִיבָה. כֶּסֶף מִשְׁנֶה. וּבָזֶה מְסֻלָּק מַה שֶּׁהֵשִׁיב עָלָיו הָרַ"ב:
יב כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ז' דִּתְמוּרָה. גְּמָרָא:
משנה ה
יג וּמַשְׁמַע דְּחֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה שֶׁאֵין מוֹנֵעַ לְהַשְׁקוֹתָהּ אֶלָּא מִמַּה שֶּׁאֵינָן בְּנֵי קִנּוּי וְלֹא שֶׁמִּעֲטָם הַכָּתוּב מִצַּד הַמּוּם שֶׁבָּהֶם, שֶׁאֵינָם בִּכְלַל הַהֶקֵּשׁ דְּאִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ. וְהָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ כָּתַב דְּחֵרֵשׁ וְחֵרֶשֶׁת אֵינָן שׁוֹתוֹת, דְּאָמַר קְרָא וְאָמַר וְגוֹ' שֶׁתְּהֵא שׁוֹמַעַת. וְהִשְׁמִיט שׁוֹטִית. וְלֹא יָדַעְתִּי מִנַּיִן לוֹ זֶה הַלִּמּוּד, דְּבַגְּמָרָא תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ לְרַבּוֹת אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת שׁוֹטֶה כוּ':