עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ה
טז שֶׁחַיָּב בָּהֶם בִּשְׁעַת הַתִּגְלַחַת כְּשֶׁנִּשְׁלָם הַנְּזִירוּת. הָרַמְבַּ"ם:
יז מִשּׁוּם דְּהָכִי קָאָמַר, דְּאִי מַשְׁכַּחְנָא דַּהֲוֵי נָזִיר אֲגַלְּחֵיהּ. גְּמָרָא:
יח וְאִם לָאו. שֶׁאֵין לָהֶם פִּקְּחוּת זֶה אֶלָּא כָּל אֶחָד הֵבִיא קָרְבָּן לְעַצְמוֹ, צָרִיךְ [כָּל אֶחָד] לְגַלֵּחַ לְנָזִיר אַחֵר לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו תַחְתָּיו. תּוֹסָפוֹת: