אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ב

פרק א

משנה א

א בַּגְּמָרָא. וְאִם תֹּאמַר לֵימָא בֵּית הִלֵּל סְבִירָא לְהוּ יֵשׁ שְׁאֵלָה לְהֶקְדֵּשׁ, וְיֵשׁ לוֹמַר מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לְבֵית הִלֵּל נְהִי דְּנָזִיר מִיַּיִן לֹא הָוֵי, מִיהוּ לֶהֱוֵי נָדוּר מִן הַגְּרוֹגָרוֹת, לְהָכִי קָאָמַר דְּפָטוּר לְגַמְרֵי, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים, שֶׁאִם בָּא לִהְיוֹת נָדוּר מִן הַגְּרוֹגָרוֹת הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בִּלְשׁוֹן קוֹנָם כְּדֶרֶךְ הַנּוֹדְרִים. תּוֹסָפוֹת:

ב וְאִם תֹּאמַר וְהָא אִיהוּ נָזִיר קָאָמַר, וְאֵיךְ יִהְיֶה נָדוּר. וְיֵשׁ לוֹמַר נָזִיר לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה כְּאִלּוּ אָמַר הֲרֵינִי פָּרוּשׁ מִן הַגְּרוֹגָרוֹת. וְאַף עַל גַּב דְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר קָרְבָּן בְּלֹא כ"ף לֹא הָוֵי נֶדֶר בַּקָּרְבָּן, בְּאוֹמֵר עָלַי לֹא בָּעֵי כ"ף. תּוֹסָפוֹת, וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ג וְאִם כֵּן רַבִּי יְהוּדָה טַעְמָא דְבֵית שַׁמַּאי אֲתָא לְאַשְׁמְעִינַן, וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ב

ד וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אָמְרָה זֹאת הַפָּרָה נְזִירָה אֲנִי עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּנֵי אָדָם בִּזְמַנֵּינוּ זֶה בִּשְׁבִיל הַרְבֵּה מִן הַגֹּלָמִים כְּשֶׁקָּשֶׁה עָלָיו הַמְּלָאכָה בָּהֶם אוֹמֵר נִשְׁבַּע זֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא לֹא יִתְפַּעֵל, כְּמוֹ כֵן בְּלֹא סָפֵק הָיָה גַּם כֵּן בִּזְמַנָּם. עַד כָּאן. וּבִלְשׁוֹן הַכָּתוּב נִמְצָא מַחְשָׁבָה אַף בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים כְּמוֹ וְהָאֳנִיָּה חִשְׁבָה לְהִשָּׁבֵר (יוֹנָה א), וְנִמְצָא מַחְשָׁבָה בִּלְשׁוֹן אֲמִירָה (בְּרֵאשִׁית כז) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ. רַשִׁ"י:

ה הַדֶּלֶת. וּצְרִיכָא, דְּלֹא תֵּימָא דַּוְקָא גְּרוֹגָרוֹת [וּבָשָׂר] מִחַלְּפֵי בָּעֲנָבִים אֲבָל בְּדֶלֶת מוֹדוּ בֵּית שַׁמַּאי, וְאִי אַשְׁמְעִינַן דֶּלֶת הֲוָה אֲמִינָא בְּהָא אָמְרֵי בֵּית הִלֵּל. גְּמָרָא. דְּפֵירֵי בְּפֵירֵי מִחֲלַף. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

ו הַזֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁבַּכָּתוּב נִמְצָא (מִשְׁלֵי כו) הַדֶּלֶת תִּסֹּב עַל צִירָהּ כוּ'‏ כְּבָר אָמַר הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּל אֲשֶׁר אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים זָכְרֵהוּ וְנַקְּבֵהוּ:

ז קָרְבָּן. כְּלוֹמַר נָדוּר וּכְדִלְעֵיל, וְכֵן מִן הַדֶּלֶת שַׁיָּךְ לִדֹּר בְּקָרְבָּן, שֶׁהֲרֵי כָּל דְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לֶאֱסֹר עָלָיו בְּהַתְפָּסַת קָרְבָּן:

ח וּכְדִמְפַרְשִׁינַן בָּרֵישָׁא וְנִרְאֶה לִי לְפָרֵשׁ דְּהָכִי קָאָמַר הָיָה בְּלִבִּי לוֹמַר הֲרֵי פָרָה זוֹ עָלַי קָרְבָּן כְּשֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהַפָּרָה אָמְרָה שֶׁתְּהֵא נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת הִיא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנָּה כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:

משנה ג

ט נָזִיר. כְּמוֹ בְּנוֹדֵר מִן הַחַרְצַנִּים דְּמִשְׁנָה ב'‏ פֶּרֶק קַמָּא, וְלֹא קָתָנֵי לַהּ אֶלָּא מִשּׁוּם סֵיפָא:

י פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם אֲבָל לֹא הִגִּיעַ לְשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט, שֶׁאָז אֵינוֹ בַּר חִיּוּבָא:

משנה ד

יא שׁוֹתֶה יַיִן כוּ'. מִשּׁוּם דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר ו] נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ, נִיחָא לְהוּ לֶאֱנָשֵׁי לִדּוֹר בְּתִגְלַחַת. אֲבָל הוּא הַדִּין כְּשֶׁנּוֹדֵר עַל מְנָת לְגַלֵּחַ:

יב וּמַשְׁמַע דְּאֵין לוֹ הַתָּרָה. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. אֲבָל הָרַאֲבַ"ד כָּתַב שֶׁאִם בָּא לִפְנֵי חָכָם וְאָמַר לוֹ כָּךְ דֶּרֶךְ שְׁאֵלָה שֶׁהֶחָכָם מַתִּיר לוֹ, שֶׁאֵין פֶּתַח לְנִדְרוֹ גָּדוֹל מִזֶּה, וְלֹא אָמְרוּ אָסוּר אֶלָּא כְשֶׁהוּא סוֹבֵר לְהַתִּיר לְעַצְמוֹ מִזֶּה הַדֶּרֶךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יג מִפְּנֵי כוּ'. כְּלוֹמַר שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִטַּמְּאוֹת בָּהֶם וּלְטַפֵּל בָּהֶם בְּשָׂכָר מֵחֲמַת דֻּחְקָא. תּוֹסָפוֹת. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שֶׁאֵין קוֹבְרִין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֶלָּא הוּא:

יד וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת, דְּמִי דָּמֵי, דְּנִדְרֵי אֳנָסִים הַיְנוּ שֶׁהָאֹנֶס בָּא אַחַר כָּךְ, אֲבָל בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר לֹא יָדַע הָאֹנֶס. וּמְפָרֵשׁ רַבֵּנוּ תַם דְּמַתְנִיתִין נַמִּי אָיְרֵי שֶׁהָאֹנֶס בָּא אַחַר כָּךְ, כְּגוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הַנֶּדֶר הָיָה בָּרִיא וְחָזָק וְיָכוֹל לִחְיוֹת בְּלֹא יַיִן, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִישׁ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

טו וְעַל יְדֵי שְׁאֵלָה מֻתָּרִים אַף לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְלֹא אָסַר אֶלָּא עַד שֶׁיִּשְׁאַל. וּמִכָּאן סִיַּעְתָּא לְפֵרוּשׁ הָרַאֲבַ"ד דִּמְפָרֵשׁ לֶאֱסֹר דִּבְדִבְרֵי תַּנָּא קַמָּא דְּרֵישָׁא הַיְנוּ נַמִּי עַד שֶׁיִּשְׁאַל:

משנה ה

טז שֶׁחַיָּב בָּהֶם בִּשְׁעַת הַתִּגְלַחַת כְּשֶׁנִּשְׁלָם הַנְּזִירוּת. הָרַמְבַּ"ם:

יז מִשּׁוּם דְּהָכִי קָאָמַר, דְּאִי מַשְׁכַּחְנָא דַּהֲוֵי נָזִיר אֲגַלְּחֵיהּ. גְּמָרָא:

יח וְאִם לָאו. שֶׁאֵין לָהֶם פִּקְּחוּת זֶה אֶלָּא כָּל אֶחָד הֵבִיא קָרְבָּן לְעַצְמוֹ, צָרִיךְ [כָּל אֶחָד] לְגַלֵּחַ לְנָזִיר אַחֵר לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו תַחְתָּיו. תּוֹסָפוֹת:

משנה ו

יט שֶׁבָּזֶה הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא חֲצִי כוּ', כֵּיוָן שֶׁתָּלָה הַחֲצִי בַּקָּרְבָּן. וּכְשֶׁאוֹמֵר [קָרְבָּנוֹת] חֲצִי נָזִיר עָלַי הַכֹּל מוֹדִים דְּכֻלֵּיהּ בָּעֵי אֲתוֹיֵי, כֵּן הוּא שִׁיטַת הַתּוֹסָפוֹת. וְכָתַב דִּוְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר וַאֲנִי, בִּכְדִי נָקַט, דְּהָא בָּרִאשׁוֹן נַמִּי פְלִיגֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ז

כ בֵּן. פֵּרוּשׁ הוֹדָאָה וְשֶׁבַח לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָנַּנִי וְזִכַּנִי וְנוֹלַד לִי בֵּן. תּוֹסָפוֹת:

כא הֲרֵי זֶה נָזִיר. בַּגְּמָרָא פָּרֵיךְ פְּשִׁיטָא, וּמְשָׁנֵי מִשּׁוּם סֵיפָא בַּת טֻמְטוּם כוּ'‏ שֶׁאֵינוֹ נָזִיר, דְּמַהוּ דְּתֵימָא לִכְשֶׁאֶבָּנֶה הוּא דְּקָאָמַר [דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ל) וְאִבָּנֶה גַּם אָנֹכִי מִמֶּנָּה וְכִי נוֹלַד בַּת כוּ'‏ בְּהָנֵי נַמִּי בָּנוּי וְלֶהֱוֵי נָזִיר], קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא:

כב כְּשֶׁיִּהְיֶה. יֵשׁ נֻסְחָאוֹת דְּלֹא גָּרְסִינַן לַהּ וְלֹא יָדַעְנָא אַמַּאי שָׁנֵי בַּסֵּיפָא מִלִּישְׁנָא דְרֵישָׁא:

כג בַּת. דְּמַהוּ דְּתֵימָא וָלָד דִּמְחַשְּׁבֵי בֵּינֵי אֱינָשֵׁי קָאָמַר, דְּהַיְנוּ בֵּן, קָא מַשְׁמַע לָן דְּבַת כוּ'‏ נַמִּי מִקְרֵי וָלָד. גְּמָרָא:

כד בְּסוֹף פִּרְקִין דִּלְעֵיל, גַּם מִשְׁנָה ה'‏ דְּהָתָם כְּוָתֵיהּ:

משנה ח

כה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. וְלֹא פָּלֵיג אֲהָא דְּנוֹלָד לוֹ בֵּן [טֻמְטוּם כוּ'] דִּלְעֵיל, דִּכְשֶׁאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן, וַדַּאי לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְבֵן וַדָּאִי לֹא לְטֻמְטוּם, וְלֹא פָּלֵיג אֶלָּא הֵיכָא דְּהִפִּילָה בֵּן זָכָר, דְּמִסָּפְקָא לֵיהּ דְּשֶׁמָּא הָוֵי בֶּן קְיָמָא וְהָוֵי בֵּן גָּמוּר. תּוֹסָפוֹת:

משנה ט

כו מַשְׁלִים. וְאַחַר כָּךְ יְגַלֵּחַ עַל שְׁתֵּיהֶם, וּמֵבִיא שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת, אֶחָד לִנְזִירוּת בְּנוֹ וְאֶחָד לִנְזִירוּת עַצְמוֹ. אֲבָל לֹא יְגַלֵּחַ אַחַר שֶׁהִשְׁלִים נְזִירוּת בְּנוֹ, דְּאִם כֵּן הָאֵיךְ יַשְׁלִים נְזִירוּת שֶׁלּוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְגַלֵּחַ בְּהַשְׁלָמַת נְזִירוּת, דְּאֵין גִּדּוּל שֵׂעָר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, וּנְהִי דְּאִם נָדַר נְזִירוּת מְרֻבָּה שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁאַר אַחַר נְזִירוּת בְּנוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם דְּאָז הָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ לִנְזִירוּת בְּנוֹ לְהַשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלָשׁוּב וּלְגַלֵּחַ, מִכָּל מָקוֹם בְּמַתְנִיתִין דְּמַיְרֵי בִּסְתָם נְזִירוּת דַּהֲוֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם כוּ', לְכָךְ לֹא יְגַלֵּחַ עַד שֶׁיַּשְׁלִים שְׁתֵּי הַנְּזִירוּת וְיָבִיא שְׁנֵי קָרְבָּנוֹת. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב דִּסְבִירָא לֵיהּ דַּאֲפִלּוּ בִּנְזִירוּת מֻעֶטֶת יַחְזֹר וְיִמְנֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבְדַעַת הָרַ"ב אֵין הֶכְרֵעַ:

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה