עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ד
יג הָכִי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּמִּשְׁנָה לְהַסָּלְקָא דַעְתָּךְ. וּבַגְּמָרָא, וּרְמִינְהוּ וְהִקְטִירוּ, שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וּמַסִּיק דְּאִין הָכִי נַמִּי שֶׁאֵין מְעָרְבִין סֹלֶת וְשֶׁמֶן מִשּׁוּם וְהִקְטִירוּ, וּמַתְנִיתִין בְּיֵינוֹת וּבְהֻקְטַר שַׁמְנָן וְסָלְתָּן. אִי נַמִּי נִתְעָרְבוּ. דְּהַשְׁתָּא בְּיֵינוֹת לֵיכָּא מִשּׁוּם וְהִקְטִירוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם:
יד אֲבָל אֵין כוּ'. לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, כָּתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא הָנֵי מֵהָנֵי, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכֵיוָן דְּאֵינָן שָׁוִין מַחְמִירִין בְּהוּ טְפֵי שֶׁאֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ סָלְתָּן וְשַׁמְנָן אֵין מְעָרְבִין יֵינָן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ סָלְתָּן וְשַׁמְנָן:
טו מַסְכִּים לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ב'. וּמִיהוּ הָכָא בִּמְעָרֵב מִדַּעַת אַיְרִינַן. וְעַיֵּן שָׁם:
טז וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְזֶה לְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, אִם בְּלָלָן כוּ' מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא דְּהָא לֹא קָאֵי אַיַּיִן דְּרֵישָׁא, אֶלָּא אַסֹּלֶת וְשֶׁמֶן. עַד כָּאן. וְהַיְנוּ אֲפִלּוּ לְהַמַּסְקָנָא שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז לֹא כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: