עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט
משנה א
א וְאִפְּכָא לֹא רָצוּ לַעֲשׂוֹת, לִמְדֹּד בְּגָדִישׁ לַחֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁלֹּא יִשָּׁפֵךְ הַסֹּלֶת לָאָרֶץ כְּשֶׁחוֹצֵהוּ. תּוֹסָפוֹת:
ב וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן, לְרַבּוֹת חֲצִי עִשָּׂרוֹן. וְרַבִּי מֵאִיר כוּ'. גְּמָרָא:
משנה ב
ג דְּהָכִי גְּמִירֵי דְּשֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק לֵית לֵיהּ כוּ'. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
ד פֵּרוּשׁ לְכָל הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין:
ה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כָּל מַעֲשָׂיו בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וְלֹא בָּעֲזָרָה:
ו גַּם כָּאן גָּרַס רַשִׁ"י חוּץ הוּא. וּפֵרֵשׁ שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ בַּחוּץ בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַמַּיִם בָּעֲזָרָה וּלְקַדְּשָׁם בִּכְלִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז דְּבִשְׁחִיטַת תּוֹדָה הוּא דְּקַדְּשֵׁי. גְּמָרָא:
ח כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי וְקִלְּסוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת תָּמְהוּ, לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ הַשֶּׁמֶן בִּכְלִי שָׁרֵת:
ט שִׁשִּׁים לֹג. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא:
י וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וּכְשֶׁזָּכַר לֹג שֶׁמֶן לַמִּנְחָה אָמַר גַּם כֵּן שֶׁשִּׁשָּׁה לַפָּר כוּ', וְאֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנָּמוֹד הַנְּסָכִים בְּלֹג, אֶלָּא בַּחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית הַהִין כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ:
יא בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
יב וְאִם מִשְׁתַּיֵּר מִן הַשֶּׁמֶן בִּתְקוּפַת תַּמּוּז לֹא חָיְשִׁינַן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, דְּבַקַּיִץ הָיוּ עוֹשִׂין פְּתִילָה גַּסָּה, וּבַחֹרֶף פְּתִילָה דַּקָּה. וּמִיהוּ כְּשֶׁשִּׁעֲרוּ מִתְּחִלָּה שִׁעֲרוּ בִּפְתִילָה בֵּינוֹנִית. תּוֹסָפוֹת:
משנה ד
יג הָכִי פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בַּמִּשְׁנָה לְהַסָּלְקָא דַעְתָּךְ. וּבַגְּמָרָא, וּרְמִינְהוּ וְהִקְטִירוּ, שֶׁלֹּא יְעָרֵב חֲלָבִים בַּחֲלָבִים. וּמַסִּיק דְּאִין הָכִי נַמִּי שֶׁאֵין מְעָרְבִין סֹלֶת וְשֶׁמֶן מִשּׁוּם וְהִקְטִירוּ, וּמַתְנִיתִין בְּיֵינוֹת וּבְהֻקְטַר שַׁמְנָן וְסָלְתָּן. אִי נַמִּי נִתְעָרְבוּ. דְּהַשְׁתָּא בְּיֵינוֹת לֵיכָּא מִשּׁוּם וְהִקְטִירוּ. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם:
יד אֲבָל אֵין כוּ'. לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, כָּתַב הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, וְאִם תֹּאמַר מַאי שְׁנָא הָנֵי מֵהָנֵי, וְיֵשׁ לוֹמַר דְּכֵיוָן דְּאֵינָן שָׁוִין מַחְמִירִין בְּהוּ טְפֵי שֶׁאֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ סָלְתָּן וְשַׁמְנָן אֵין מְעָרְבִין יֵינָן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ סָלְתָּן וְשַׁמְנָן:
טו מַסְכִּים לְמַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ב'. וּמִיהוּ הָכָא בִּמְעָרֵב מִדַּעַת אַיְרִינַן. וְעַיֵּן שָׁם:
טז וְכֵן כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת. וְזֶה לְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה, אִם בְּלָלָן כוּ' מִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא דְּהָא לֹא קָאֵי אַיַּיִן דְּרֵישָׁא, אֶלָּא אַסֹּלֶת וְשֶׁמֶן. עַד כָּאן. וְהַיְנוּ אֲפִלּוּ לְהַמַּסְקָנָא שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז לֹא כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ה
יח וְאַף עַל גַּב דַּאֲפִלּוּ לְדִידֵיהּ נַמִּי לֵיכָּא אֶלָּא חַד גָּדוּשׁ וּמַאי כָּל הַמִּדּוֹת, הָכִי קָאָמַר, כָּל הַמְּדִידוֹת. גְּמָרָא:
יט בֵּרוּצֵיהֶן כוּ'. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַנּוֹדֵר אֶלָּא לְמַה שֶּׁבַּכְּלִי בִּלְבַד, גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לְחֹל. גְּמָרָא. אֲבָל יָבֵשׁ דְּלֹא אָתֵי מִגּוּפֵיהּ דְּמָנָא לֹא אֲתוּ לְמֵימַר בֵּיהּ מוֹצִיאִים כוּ'. רַשִׁ"י:
כ בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לְהוּ מִקְּרָאֵי:
משנה ו
כא קָרְבְּנוֹת. שֶׁהֵן זֶבַח. לַאֲפוֹקֵי עוֹף שֶׁאֵינוֹ זֶבַח, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּפָרָשַׁת נְסָכִים אוֹ זֶבַח. גְּמָרָא:
כב טְעוּנִים נְסָכִים. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
כג כְּלוֹמַר קָרְבְּנוֹתָיו אֵינָן בָּאִין עַל חֶטְאוֹ כְּמוֹ דְּנָזִיר. אֲבָל וַדַּאי דִּמְצֹרָע גּוּפֵיהּ חוֹטֵא אִקְרֵי, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ה' דִּשְׁקָלִים מִשְׁנָה ג':
משנה ז
כד כָּל כוּ'. הָכָא נַמִּי בִּבְהֵמָה. דְּאִלּוּ עוֹף אֵין טָעוּן סְמִיכָה:
כה חוּץ כוּ'. שֶׁנֶּאֱמַר קָרְבָּנוֹ, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַדָּבָר שֶׁנִּתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹתוֹ קָרְבָּן כְּמוֹתוֹ, לֹא הַבְּכוֹר כוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
כו וְהַיּוֹרֵשׁ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא:
כז דְּאִלּוּ חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ תָּמוּת. וְאָשָׁם יִרְעֶה כוּ' וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה:
כח וּמֵבִיא נְסָכִים. כְּשֶׁיָּרַשׁ מֵאָבִיו. דְּהָא יוֹרֵשׁ קָרֵי לֵיהּ:
משנה ח
כט הַכֹּל. לַאֲתוֹיֵי יוֹרֵשׁ. גְּמָרָא. וְתֵימַהּ, הָא תָּנָא לֵיהּ רֵישָׁא. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּאוֹרְחֵיהּ דְּתַנָּא הָכִי כֵּיוָן דְּלֹא מְיֻתָּר לֵיהּ בָּבָא בְּכָךְ רַק תֵּבָה אַחַת. תּוֹסָפוֹת:
ל וְתֵימַהּ, לֵילַף כֻּלַּהּ מִסַּנְהֶדְרִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לא וְאִם תֹּאמַר וְתֵפּוּק לֵיהּ דַּהֲוֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, דְּאֵין סְמִיכָה אֶלָּא בַּיּוֹם. תּוֹסָפוֹת:
לב וְתֵכֶף. בַּגְּמָרָא, הָכִי קָאָמַר, בַּמָּקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, שֶׁתֵּכֶף לַסְּמִיכָה שְׁחִיטָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: