עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח
משנה א
א וְאַף עַל פִּי דְּלֹא פָּסֵיק לְפָרוֹשֵׁי אֶלָּא אַמִּן הֶחָדָשׁ כוּ', קָאֵי נַמִּי אַמִּן הָאָרֶץ כוּ'. דְּאִי מִן הָאָרֶץ אַף בִּזְבָחִים, הֲוָה לֵיהּ לְמִתְנֵי חוּץ מִבְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר דְּאֵין בָּאִין מִחוּץ לָאָרֶץ כְּדִתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ג' דִּתְמוּרָה:
ב וְלֹא דָק, דְּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוּא דִּכְתִיב כוּ'. וְהָיָה נִרְאֶה דְּעֹמֶר יָלְפִינַן מִדִּקָרֵי לֵיהּ קְרָא מִנְחַת בִּכּוּרִים. אֲבָל בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּיָלֵיף לַהּ מִדִּכְתִיב רֵאשִׁית קְצִירְכֶם:
ג הַמֻּבְחָר. שֶׁנֶּאֱמַר וְכָל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם. תּוֹסֶפְתָּא:
ד חֲפָרַיִם. סְפָרִים אֲחֵרִים עֲפָרַיִם. וְכֵן גִּרְסַת הַתּוֹסָפוֹת. וְכָתְבוּ עִיר הִיא:
משנה ב
ה דְּהָא זוֹרְעָהּ קֹדֶם לְפֶסַח שִׁבְעִים יוֹם, הַיְנוּ בָּעֹמֶר. וּמִיהוּ הַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דִּבְכָל הַמְּנָחוֹת קָאָמְרִינַן. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ו שִׁבְעִים יוֹם. שֶׁכְּבָר יֵשׁ כֹּחַ בַּחַמָּה שֶׁזּוֹרַחַת עָלֶיהָ. רַשִׁ"י:
ז וּבָעֵי בַּגְּמָרָא, בְּרֹב חִטָּה אוֹ בְּרֹב סְאָה, תֵּיקוּ. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם, בְּהִתְלִיעָה רֹב חִטָּה אַחַת אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְעֹרֶבֶת בִּסְאָה חִטִּים שֶׁלֹּא הִתְלִיעוּ:
משנה ג
ח מִמַּה כוּ'. מִן הַזֵּיתִים שֶׁנִּזְרְעוּ זְרָעִים בֵּינֵיהֶם. לְפִי שֶׁהַזְּרָעִים מַכְחִישִׁים לָאִילָנוֹת. רַשִׁ"י:
ט הַגַּרְגְּרִים. שֶׁל זֵיתִים שֶׁנָּפְלוּ. רַשִׁ"י:
י שֶׁנִּשְׁרוּ כוּ'. נִרְאֶה דְּמִלְּתָא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הִיא, וְלֹא קָאֵי אַגַּרְגְּרִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יא הַכְּבוּשִׁים כוּ'. וְלֹא תְּנַן מְבֻשָּׁל. אֲבָל בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, אוֹ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁלְקוּ:
משנה ד
יב וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת פֵּאָה מַשְׁמַע דְּחַיָּבִין בְּפֵאָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לְקִיטָתוֹ כְּאֶחָד לֹא מִחַיַּב בְּפֵאָה כִּדְאִיתָא שָׁם. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, זַיִת שֶׁגִּרְגְּרוֹ בְּרֹאשׁ הַזַּיִת וּבֵרְרוּ אַחַת אַחַת וְכָתְשׁוּ כוּ'. זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן כֻּלָּן בְּעִרְבּוּבְיָא וְהֶעֱלָן לַגַּג וְחָזַר וּבֵרֵר גַּרְגֵּר גַּרְגֵּר וְכוֹתְשָׁן כוּ'. זֵיתִים שֶׁמְּסָקָן וְטוֹעֲנָן בְּתוֹךְ הַבַּיִת עַד שֶׁיִּלְקוּ וְהֶעֱלָן וְנִגְּבָן וְאַחַר כָּךְ כָּתַשׁ כוּ':
יג כְּלוֹמַר מְלַקֵּט זֵיתִים שֶׁבְּאֶמְצַע הָאִילָן שֶׁאֵינָן בְּרֹאשׁ הַזַּיִת, כְּלוֹמַר אוֹתָן שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ וְנוֹטְלָן, שֶׁאוֹתָן אֵין מִתְבַּשְּׁלִין בִּמְהֵרָה כְּמוֹ אוֹתָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַזַּיִת. וְהַאי דְּאָמַר בְּרֹאשׁ הַגַּג, לְסִימָנָא קָאָמַר. רַשִׁ"י:
יד וְהֵם עֲצָמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מֹחַ, דִּמָּה אוֹתָן לְמַעֲטָן, לְפִי שֶׁהֵם רְחָבִים וּגְדוֹלִים בַּחֲלָלָם. וּמֵהַשֵּׁם הַזֶּה נִגְזַר הַפֹּעַל וְאוֹמֵר עוֹטְנוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ו
טו מִדְּתָנֵי רַבִּי חִיָּא, יַיִן מִגִּתּוֹ לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. תּוֹסָפוֹת:
טז מְעֻשָּׁן. כְּשֶׁהָיוּ הָעֲנָבִים מָרִים הָיוּ מְעַשְּׁנִין אוֹתָן כְּדֵי לְמַתְּקָן. אוֹ מְבַשְּׁלִין אוֹתָן. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ז
יז נוֹדֵף. יַעֲמֹד רֵיחוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיַּעֲלֶה הֶבְלוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהִנִּיחַ בְּרֹאשׁ הַכְּלִי וְיַעֲמֹד רֵיחוֹ וְלֹא יִתְעָרֵב בּוֹ שׁוּם דָּבָר. הָרַמְבַּ"ם. וְנוֹדֵף לָשׁוֹן אֲרָמִית, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים [שִׁיר הַשִּׁירִים ד] מְתֻרְגָּם וְשׁוּם טַב דְּצַדִּיקַיִךְ נָדֵיף מִכָּל בֻּשְׂמִין:
יח וְנִרְאֶה לִי דְּמֵאֶמְצָעָהּ קָאֵי אַמִּשְּׁלִישָׁהּ, כְּלוֹמַר מֵאֶמְצַע הַשְּׁלִישׁ הָאֶמְצָעִי כוּ'. וְהָכִי פֵּרוּשׁוֹ, מֵאֶמְצָעָהּ שֶׁל שְׁלִישָׁהּ, וְהַשְּׁלִישָׁהּ הִיא הָאֶמְצָעִית:
יט תְּמִימִים. וְאִם הָיוּ בּוֹ קְמָחִין הָוֵי כְּבַעַל מוּם. רַשִׁ"י: