עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז
משנה א
א יָלְפִינַן לַהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא:
ב מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ אַחַר שֶׁנֶּאֱמַר חַלּוֹת מַצּוֹת וּרְקִיקֵי מַצּוֹת וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת. וּבָאָה הַקַּבָּלָה שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁשִּׁעוּר אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה מִינִין כְּמוֹ שִׁעוּר הֶחָמֵץ. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ב
ג בַּגְּמָרָא, דַּהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי חֲצִי לֹג שֶׁמֶן לַתּוֹדָה וְהַמַּחֲצִית לָרְבוּכָה:
ד שְׁתֵּי כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
משנה ג
ה הַתּוֹדָה כוּ'. דְּאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח, כִּדְיָלְפִינַן בַּבְּרַיְתָא דִּכְתִיב יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח:
ו וְקָשֶׁה, דִּבְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ה' כָּתַב דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי דְּדָרֵישׁ עַל בְּסָמוּךְ. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עוֹד, דְּעַד כָּאן לֹא פְּלִיגֵי רַבִּי וְרַבָּנָן אֶלָּא אִי בָּעִינַן עַל בְּסָמוּךְ אוֹ עַל מַמָּשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא לֹא דָּמֵי לְהַהִיא, דִּתְנוּפָה דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם כְּעֵין הַקְרָבָתָם, אֲבָל הָכָא בַּשְּׁחִיטָה דִּלְמִקְדַּשׁ לֶחֶם בְּעָלְמָא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא קַיָּם:
ז וּדְבַר תֵּימַהּ הוּא, דְּמִקְרָא מָלֵא בִּיחֶזְקֵאל מ"ו, זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. [וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם] וּבַמָּקוֹם שֶׁמְּבַשְּׁלִין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שָׁם אוֹפִין אֶת הַמְּנָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה הַמָּקוֹם וְגוֹ'. וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹפִין בּוֹ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר:
ח אֲבָל בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ט' דִּזְבָחִים פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּטַעֲמָא הוֹאִיל וְהֵן כְּשֵׁרִים לְכַתְּחִלָּה בָּעוֹפוֹת וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְכֵן אֵיל הַמִּלּוּאִים וְכוּ'. דְּכָל לֶחֶם הַבָּא עַל יְדֵי זֶבַח אִיכָּא לְמֵילַף מֵהֲדָדֵי:
משנה ד
י הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, דְּלָאו דַּוְקָא דִּקְדֻשַּׁת הַכְּלִי בִּלְבַד מְקַדְּשָׁם, אֶלָּא אַף בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. וּמִיהוּ קְדֻשַּׁת הַכְּלִי נַמִּי בָּעִינַן, כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא דְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט הַזֶּבַח יְכוֹלִין לְהַקְרִיב נְסָכִים אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים:
יא רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֹא יִתָּכֵן, דְּהָתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ב' דִּמְעִילָה, דְּמִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַּכְּלִי הֻכְשְׁרוּ לִפָּסֵל כוּ' בְּלִינָה כוּ', וּפֵרְשׁוּ, דְּהָכָא מַיְרֵי לְעִנְיַן שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת לְזֶבַח אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב דְּלֹא אֲמַרַן דְּקַדְּשֵׁי בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה. דְּלֹא דָּמֵי לַתּוֹדָה דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁחִיטָה פְּסוּלָה מִתְקַדְּשִׁים הַלֶּחֶם כוּ', דְּשָׁאנֵי תּוֹדָה דְּיָלְפִינַן מִדִּכְתִיב יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. רַשִׁ"י. וּמַה שֶּׁכָּתַב בַּזְּרִיקָה, לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין קַבָּלָה וְהִלּוּךְ:
יג אַחֵר. שֶׁאֵין לוֹ נְסָכִים. רַשִׁ"י:
יד אֵין זֶה סוֹתֵר לְמַאי דְּקַיְמָא לָן כְּרַבָּנָן דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאֵין פִּגּוּל בִּנְסָכִים, דְּהוֹאִיל וְאֵינָן תְּלוּיִין בַּזֶּבַח לִקָּרֵב עִמָּהֶם מִיָּד, וְכֵן מִשְׁתַּנִּים בְּשֶׁל צִבּוּר, אֵין בָּהֶם דִּין פִּגּוּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְסָכִים שֶׁהִפְרִישָׁן לְשׁוּם זֶבַח זֶה כְּשֵׁרִים לְשׁוּם זֶבַח אַחֵר, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא תְּנַאי וּבְלֹא נִפְסַל הַזֶּבַח. אֲבָל כְּשֶׁהָיָה הַזֶּבַח זָבוּחַ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּפְסַל זֶה, וּמִיָּד הָיוּ הַנְּסָכִים לְזֶבַח אַחֵר, דָּמֵי כְּאִלּוּ לְשֵׁם הַאי זֶבַח הוּבְאוּ לִנְסָכִים, וְלֹא אָתֵי לְמֵימַר נְסָכִים שֶׁהִפְרִישׁוּ כוּ'. רַשִׁ"י:
משנה ה
טז וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז כְּשֶׁאֵינָן עָלָיו חוֹבָה. כְּדִלְקַמָּן:
משנה ו
יח לְהָקִישׁ כוּ'. תֵּימַהּ, תֵּינַח זְבָחִים, עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת וְלַחְמֵי תּוֹדָה מְנָלָן. וּלְמַאן דְּיָלֵיף בַּגְּמָרָא מֵחַטָּאת נִיחָא. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט וּפֶסַח מִצְרַיִם וּפֶסַח דּוֹרוֹת בִּכְלָלָא נִינְהוּ, דְּשֵׁם פֶּסַח אֶחָד הוּא, וּלְהָכִי לֹא הֲוָה דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶקֵּשׁ דְּאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶקֵּשׁ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ לְפִיכָךְ כוּ'. מִשְׁנָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הִיא, אִי לֹא מִשּׁוּם סֵיפָא דְּקָתָנֵי וְהַנְּסָכִים בְּכָל מָקוֹם. רַשִׁ"י. וְלִי נִרְאֶה דְּבָא לְאַשְׁמְעִינַן אַף עַל גַּב דְּאֵלּוּ לֹא דָּמוּ לַפֶּסַח שֶׁהִיא חוֹבָה וּמִצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אֵלּוּ שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵעַצְמוֹ, רַק כֵּיוָן שֶׁכְּבָר קִבֵּל עָלָיו נַעֲשֵׂית חוֹב גָּמוּר. וְלָכֵן דִּיֵּק לְפִיכָךְ כוּ' הוֹאִיל וְהֵם כוּ', אִם כֵּן שַׁפִּיר נִלְמָד מִפֶּסַח. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים:
כא מְמַעֲטִים לַהּ מִדִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ וְשָׂמַחְתָּ, אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׂמְחָה. סִפְרִי: