עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ג
ד פֵּרוּשׁ לְכָל הַחַלּוֹת וְהָרְקִיקִין:
ה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כָּל מַעֲשָׂיו בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וְלֹא בָּעֲזָרָה:
ו גַּם כָּאן גָּרַס רַשִׁ"י חוּץ הוּא. וּפֵרֵשׁ שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתָהּ בַּחוּץ בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס הַמַּיִם בָּעֲזָרָה וּלְקַדְּשָׁם בִּכְלִי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ז דְּבִשְׁחִיטַת תּוֹדָה הוּא דְּקַדְּשֵׁי. גְּמָרָא:
ח כָּךְ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי וְקִלְּסוֹ. וְהַתּוֹסָפוֹת תָּמְהוּ, לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ הַשֶּׁמֶן בִּכְלִי שָׁרֵת:
ט שִׁשִּׁים לֹג. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא:
י וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וּכְשֶׁזָּכַר לֹג שֶׁמֶן לַמִּנְחָה אָמַר גַּם כֵּן שֶׁשִּׁשָּׁה לַפָּר כוּ', וְאֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנָּמוֹד הַנְּסָכִים בְּלֹג, אֶלָּא בַּחֲצִי הִין וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית הַהִין כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ:
יא בַּגְּמָרָא יָלֵיף לֵיהּ מִקְּרָא:
יב וְאִם מִשְׁתַּיֵּר מִן הַשֶּׁמֶן בִּתְקוּפַת תַּמּוּז לֹא חָיְשִׁינַן. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, דְּבַקַּיִץ הָיוּ עוֹשִׂין פְּתִילָה גַּסָּה, וּבַחֹרֶף פְּתִילָה דַּקָּה. וּמִיהוּ כְּשֶׁשִּׁעֲרוּ מִתְּחִלָּה שִׁעֲרוּ בִּפְתִילָה בֵּינוֹנִית. תּוֹסָפוֹת: