עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ד
י הָכִי פֵּרוּשׁוֹ, דְּלָאו דַּוְקָא דִּקְדֻשַּׁת הַכְּלִי בִּלְבַד מְקַדְּשָׁם, אֶלָּא אַף בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. וּמִיהוּ קְדֻשַּׁת הַכְּלִי נַמִּי בָּעִינַן, כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא דְּכָל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשׁוּ בִּכְלִי אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט הַזֶּבַח יְכוֹלִין לְהַקְרִיב נְסָכִים אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים:
יא רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלֹא יִתָּכֵן, דְּהָתְנַן בְּסוֹף פֶּרֶק ב' דִּמְעִילָה, דְּמִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַּכְּלִי הֻכְשְׁרוּ לִפָּסֵל כוּ' בְּלִינָה כוּ', וּפֵרְשׁוּ, דְּהָכָא מַיְרֵי לְעִנְיַן שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת לְזֶבַח אַחֵר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב דְּלֹא אֲמַרַן דְּקַדְּשֵׁי בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה. דְּלֹא דָּמֵי לַתּוֹדָה דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁחִיטָה פְּסוּלָה מִתְקַדְּשִׁים הַלֶּחֶם כוּ', דְּשָׁאנֵי תּוֹדָה דְּיָלְפִינַן מִדִּכְתִיב יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ, מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. רַשִׁ"י. וּמַה שֶּׁכָּתַב בַּזְּרִיקָה, לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין קַבָּלָה וְהִלּוּךְ:
יג אַחֵר. שֶׁאֵין לוֹ נְסָכִים. רַשִׁ"י:
יד אֵין זֶה סוֹתֵר לְמַאי דְּקַיְמָא לָן כְּרַבָּנָן דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאֵין פִּגּוּל בִּנְסָכִים, דְּהוֹאִיל וְאֵינָן תְּלוּיִין בַּזֶּבַח לִקָּרֵב עִמָּהֶם מִיָּד, וְכֵן מִשְׁתַּנִּים בְּשֶׁל צִבּוּר, אֵין בָּהֶם דִּין פִּגּוּל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ נְסָכִים שֶׁהִפְרִישָׁן לְשׁוּם זֶבַח זֶה כְּשֵׁרִים לְשׁוּם זֶבַח אַחֵר, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא תְּנַאי וּבְלֹא נִפְסַל הַזֶּבַח. אֲבָל כְּשֶׁהָיָה הַזֶּבַח זָבוּחַ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּפְסַל זֶה, וּמִיָּד הָיוּ הַנְּסָכִים לְזֶבַח אַחֵר, דָּמֵי כְּאִלּוּ לְשֵׁם הַאי זֶבַח הוּבְאוּ לִנְסָכִים, וְלֹא אָתֵי לְמֵימַר נְסָכִים שֶׁהִפְרִישׁוּ כוּ'. רַשִׁ"י: