עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ג
ה הַתּוֹדָה כוּ'. דְּאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח, כִּדְיָלְפִינַן בַּבְּרַיְתָא דִּכְתִיב יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ עַל זֶבַח:
ו וְקָשֶׁה, דִּבְמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ה' כָּתַב דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי דְּדָרֵישׁ עַל בְּסָמוּךְ. וְהַתּוֹסָפוֹת הִקְשׁוּ עוֹד, דְּעַד כָּאן לֹא פְּלִיגֵי רַבִּי וְרַבָּנָן אֶלָּא אִי בָּעִינַן עַל בְּסָמוּךְ אוֹ עַל מַמָּשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכָא לֹא דָּמֵי לְהַהִיא, דִּתְנוּפָה דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם כְּעֵין הַקְרָבָתָם, אֲבָל הָכָא בַּשְּׁחִיטָה דִּלְמִקְדַּשׁ לֶחֶם בְּעָלְמָא לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא קַיָּם:
ז וּדְבַר תֵּימַהּ הוּא, דְּמִקְרָא מָלֵא בִּיחֶזְקֵאל מ"ו, זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה. [וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם] וּבַמָּקוֹם שֶׁמְּבַשְּׁלִין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שָׁם אוֹפִין אֶת הַמְּנָחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר זֶה הַמָּקוֹם וְגוֹ'. וּבְנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹפִין בּוֹ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר:
ח אֲבָל בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ט' דִּזְבָחִים פֵּרֵשׁ הָרַ"ב דְּטַעֲמָא הוֹאִיל וְהֵן כְּשֵׁרִים לְכַתְּחִלָּה בָּעוֹפוֹת וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְכֵן אֵיל הַמִּלּוּאִים וְכוּ'. דְּכָל לֶחֶם הַבָּא עַל יְדֵי זֶבַח אִיכָּא לְמֵילַף מֵהֲדָדֵי: