עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ו אַחַת כוּ'. וּמִשּׁוּם דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר טַעֲמָא דְּלֹא בָּעֵי מִנְחַת חוֹטֵא לְבוֹנָה וְשֶׁמֶן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כִּי קָמְצֵי לַהּ פְּסוּלִין נַמִּי תִּתְכַּשַּׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
ז קָמַץ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא:
ח וְעָלָה. וְאִם תֹּאמַר מַאי אִירְיָא עָלָה אֲפִלּוּ נִשְׁאַר בְּשִׁירַיִם נַמִּי, דְּהַוְיָא מִנְחָה חֲסֵרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין רְגִילִים לְצַמְצֵם הָעִשָּׂרוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ מְעַט יוֹתֵר. תּוֹסָפוֹת:
ט צְרוֹר כוּ'. כָּל הָנֵי לָמָּה לִי, צְרִיכָא, דְּאִי תָּנָא צְרוֹר מִשּׁוּם דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא, אֲבָל מֶלַח דְּבַת הַקְרָבָה הִיא [דִּלְאַחַר שֶׁהָיָה הַקֹּמֶץ עַל הַמִּזְבֵּחַ הוּא מוֹלְחוֹ] אֵימָא תִּתְכַּשַּׁר. וְאִי תָּנָא מֶלַח דְּלֹא אִקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִקָּרָא, שֶׁאֵינוֹ מוֹלֵחַ אֶלָּא הַקֹּמֶץ בִּלְבַד, אֲבָל לְבוֹנָה דְּאִקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִקָּרָא אֵימָא תִּתְכַּשַּׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
י גַּרְגִּיר כוּ'. אֵין לְהָבִיא רְאָיָה מִזֶּה שֶׁמַּשְׁלִיךְ הַמֶּלַח עַל כָּל הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ כוּ'. אֶלָּא דּוּמְיָא דִּצְרוֹר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן וְנִתְעָרֵב עִם הַסֹּלֶת שׁוּם דָּבָר מִזֶּה וְיַעֲלֶה בְּיָדוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
יא וְשֵׁם אוֹתוֹ הַתּוֹסֶפֶת שֶׁמּוֹסִיפִין בַּגְּדִישָׁה בֵּרוּצִין. הָרַמְבַּ"ם. וּבֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ מִלְּשׁוֹן רִיצָה, שֶׁהוּא יוֹצֵא וְרָץ לַחוּץ:
יב וְחָסֵר כוּ'. אַגַּב דִּמְפָרֵשׁ יָתֵר, מְפָרֵשׁ חָסֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל גַּב דִּצְרוֹר כוּ' מִשּׁוּם חָסֵר הוּא. תּוֹסָפוֹת:
יג גְּמָרָא. וְהוּא הַדִּין מַאֲפֵה תַּנּוּר. וְהָא דְּנָקַט קֶמַח, מִשּׁוּם דְּפוֹתְתָן, שַׁיָּךְ לְקָרְאָן קֶמַח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: