עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א שֶׁנִּקְמְצוּ. עֲבוֹדָה קַמַּיְתָא נָקַט. וְהוּא הַדִּין נְתִינָה בִּכְלִי וְהוֹלָכָה וְהַקְטָרָה, כִּדְּקָתָנֵי סֵיפָא. תּוֹסָפוֹת:
ב דְּהַיְנוּ שִׁנּוּי קֹדֶשׁ כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא כוּ'. וְהוּא הַדִּין שִׁנּוּי בְּעָלִים. תּוֹסָפוֹת:
ג גְּמָרָא. אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, מִשּׁוּם דִּמְשַׁנֵּי בָּהּ כָּל הָנֵי לֵשַׁנֵּי וְלֵיזִיל. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא כוּ'. וְעַיֵּן פֵּרוּשׁ הָרַ"ב בְּרֵישׁ זְבָחִים:
ד וּלְפִי זֶה הוּא הַדִּין אֲשַׁם נָזִיר וּמְצֹרָע דְּבָאוּ לְהַכְשִׁיר וְלֹא הִכְשִׁירוּ. אֲבָל כָּל זֶה אִיתּוֹתַב נַמִּי בַּגְּמָרָא, וּלְהָכִי נַמִּי לֹא כְּתָבָם הָרַ"ב בְּרֵישׁ זְבָחִים. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ וְלֹא פָּסַל לָעֹמֶר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ:
ה וְהִקְטִיר. בִּמְקוֹם זְרִיקָה: