עיקר תוספות יום טוב על משנה מנחות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א
משנה א
א שֶׁנִּקְמְצוּ. עֲבוֹדָה קַמַּיְתָא נָקַט. וְהוּא הַדִּין נְתִינָה בִּכְלִי וְהוֹלָכָה וְהַקְטָרָה, כִּדְּקָתָנֵי סֵיפָא. תּוֹסָפוֹת:
ב דְּהַיְנוּ שִׁנּוּי קֹדֶשׁ כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא לְשֵׁם מִנְחַת חוֹטֵא כוּ'. וְהוּא הַדִּין שִׁנּוּי בְּעָלִים. תּוֹסָפוֹת:
ג גְּמָרָא. אִי בָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, מִשּׁוּם דִּמְשַׁנֵּי בָּהּ כָּל הָנֵי לֵשַׁנֵּי וְלֵיזִיל. אִי בָּעֵית אֵימָא קְרָא כוּ'. וְעַיֵּן פֵּרוּשׁ הָרַ"ב בְּרֵישׁ זְבָחִים:
ד וּלְפִי זֶה הוּא הַדִּין אֲשַׁם נָזִיר וּמְצֹרָע דְּבָאוּ לְהַכְשִׁיר וְלֹא הִכְשִׁירוּ. אֲבָל כָּל זֶה אִיתּוֹתַב נַמִּי בַּגְּמָרָא, וּלְהָכִי נַמִּי לֹא כְּתָבָם הָרַ"ב בְּרֵישׁ זְבָחִים. וְכֵן הָרַמְבַּ"ם בְּחִבּוּרוֹ חָזַר בּוֹ וְלֹא פָּסַל לָעֹמֶר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ:
ה וְהִקְטִיר. בִּמְקוֹם זְרִיקָה:
משנה ב
ו אַחַת כוּ'. וּמִשּׁוּם דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר טַעֲמָא דְּלֹא בָּעֵי מִנְחַת חוֹטֵא לְבוֹנָה וְשֶׁמֶן שֶׁלֹּא יְהֵא קָרְבָּנוֹ מְהֻדָּר, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא כִּי קָמְצֵי לַהּ פְּסוּלִין נַמִּי תִּתְכַּשַּׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
ז קָמַץ כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא:
ח וְעָלָה. וְאִם תֹּאמַר מַאי אִירְיָא עָלָה אֲפִלּוּ נִשְׁאַר בְּשִׁירַיִם נַמִּי, דְּהַוְיָא מִנְחָה חֲסֵרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין רְגִילִים לְצַמְצֵם הָעִשָּׂרוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ מְעַט יוֹתֵר. תּוֹסָפוֹת:
ט צְרוֹר כוּ'. כָּל הָנֵי לָמָּה לִי, צְרִיכָא, דְּאִי תָּנָא צְרוֹר מִשּׁוּם דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא, אֲבָל מֶלַח דְּבַת הַקְרָבָה הִיא [דִּלְאַחַר שֶׁהָיָה הַקֹּמֶץ עַל הַמִּזְבֵּחַ הוּא מוֹלְחוֹ] אֵימָא תִּתְכַּשַּׁר. וְאִי תָּנָא מֶלַח דְּלֹא אִקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִקָּרָא, שֶׁאֵינוֹ מוֹלֵחַ אֶלָּא הַקֹּמֶץ בִּלְבַד, אֲבָל לְבוֹנָה דְּאִקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִקָּרָא אֵימָא תִּתְכַּשַּׁר, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
י גַּרְגִּיר כוּ'. אֵין לְהָבִיא רְאָיָה מִזֶּה שֶׁמַּשְׁלִיךְ הַמֶּלַח עַל כָּל הַמִּנְחָה, שֶׁזֶּה אֵינוֹ כוּ'. אֶלָּא דּוּמְיָא דִּצְרוֹר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁאִם נִזְדַּמֵּן וְנִתְעָרֵב עִם הַסֹּלֶת שׁוּם דָּבָר מִזֶּה וְיַעֲלֶה בְּיָדוֹ. הָרַמְבַּ"ם:
יא וְשֵׁם אוֹתוֹ הַתּוֹסֶפֶת שֶׁמּוֹסִיפִין בַּגְּדִישָׁה בֵּרוּצִין. הָרַמְבַּ"ם. וּבֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ מִלְּשׁוֹן רִיצָה, שֶׁהוּא יוֹצֵא וְרָץ לַחוּץ:
יב וְחָסֵר כוּ'. אַגַּב דִּמְפָרֵשׁ יָתֵר, מְפָרֵשׁ חָסֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל גַּב דִּצְרוֹר כוּ' מִשּׁוּם חָסֵר הוּא. תּוֹסָפוֹת:
יג גְּמָרָא. וְהוּא הַדִּין מַאֲפֵה תַּנּוּר. וְהָא דְּנָקַט קֶמַח, מִשּׁוּם דְּפוֹתְתָן, שַׁיָּךְ לְקָרְאָן קֶמַח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ג
יד דְּמַאי אִירְיָא דְּתָנֵי רִבָּה שַׁמְנָהּ, לִתְנֵי רִבָּה לָהּ שֶׁמֶן, אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לֻגִּין וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְהַאי חֲזִי לֵיהּ לֹא לִפָּסֵל. גְּמָרָא. וְרִבָּה פָּחוֹת מִשְּׁנֵי לֻגִּין, יֵשׁ פְּלֻגְתָּא בֵּין רַשִׁ"י וְהָרַמְבַּ"ם. וְדַעַת הָרַ"ב אֵין הֶכְרֵעַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו דִּשְׁנֵי קְמָצִין לְגַבֵּי שְׁנֵי קֳרָטִין הֲוָה יוֹתֵר מִדַּאי הַרְבֵּה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁנֵי לֻגִּין לְגַבֵּי לֹג אֶחָד:
טז הַקּוֹמֵץ כוּ'. וְנוֹתֵן בִּכְלִי. בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת הַלָּלוּ מְפַגְּלִים בַּמִּנְחָה. דְּגָמְרִינַן מִזְּבָחִים בְּהֶקֵּשׁ. כִּדְאָמַר בְּרֵישׁ פִּרְקִין דְּאִתַּקַּשׁ מִנְחָה לְחַטָּאת וְאָשָׁם. וּמֵהַהִיא הֶקֵּשָׁא גָּמְרִינַן מַחֲשָׁבָה דְּפוֹסֶלֶת בַּמִּנְחָה. וּמִנַּהּ, מַה זֶּבַח נִפְגָּל בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת כוּ' אַף מִנְחָה כוּ'. רַשִׁ"י:
יז לְמָחָר. דְּהַיְנוּ חוּץ לִזְמַנּוֹ, דְּמִנְחָה אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְיוֹם וְלַיְלָה. דְּאִתַּקַּשׁ לְחַטָּאת וְאָשָׁם. רַשִׁ"י:
יח לִרְבוּתָא כָּתַב כֵּן, דַּאֲפִלּוּ פְּסוּל לֵיכָּא: