עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ו
יז וְלָאו דַּוְקָא אֵלּוּ שֶׁהֵן אַב הַטֻּמְאָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ דַם מַגֵּפָתָהּ וַחֲלֵב אִשָּׁה וְדִמְעַת עַיִן שֶׁאֵינָן אֶלָּא וְלַד הַטֻּמְאָה. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּהֶדְיָא. וְצָרִיךְ עִיּוּן דְּלֹא תָנֵי לְהוּ דַּהֲווּ רְבוּתָא טְפֵי:
יח הַדְּלַעַת. לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה נָקַט דְּלַעַת:
יט גּוֹרְדָהּ. דְּדַם הָאָדָם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְעוֹד, דְּמֵת אָסוּר בַּהֲנָאָה:
כ טְהוֹרָה. לְפִי שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרָה. הָרַ"שׁ: