עיקר תוספות יום טוב על משנה מכשירין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ה
יב וְצָרִיךְ עִיּוּן מִמֵּי טְבֶרְיָא דְּמִשְׁנָה ז', עַיֵּן שָׁם. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּשָׁאנֵי הָתָם שֶׁשּׁוֹתִין אוֹתָן כְּדֵי לְשַׁלְשֵׁל אֵינוֹ חָשׁוּב מַשְׁקֶה אֶלָּא כְמוֹ מִידִי דְמֵיכַל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן שְׁאָר מַשְׁקִים הַיּוֹצְאִים מִפִּי טַבַּעַת מֵאֲלֵיהֶן. וּכְהַאי גַּוְנָא חֲלֵב אִשָּׁה דְּחָשׁוּב אֹכֶל בְּפִי הַתִּינוֹק:
יג לְדַעְתּוֹ. פֵּרוּשׁ, בֵּין שֶׁיָּצְאוּ לְדַעְתּוֹ וְכוּ'. הָרַמְבַּ"ם:
יד שְׁחִיטָה. אַף עַל גַּב דְּדַם מַגֵּפָתָהּ לֹא, דְּדַם חֲלָלִים גַּבֵּי אָדָם כְּתִיב, מִכָּל מָקוֹם דַּם שְׁחִיטָה מַכְשִׁיר, דְּאִתַּקַּשׁ לְמַיִם, דִּכְתִיב [דְּבָרִים יב] עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַמַּיִם. רַשִׁ"י. וּמֵהַאי טַעֲמָא נִיחָא דְּדַוְקָא בִטְהוֹרִים, דְּבֵיהּ אַיְרֵי קְרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו הַקָּזָה. שֶׁל אָדָם. הָרַמְבַּ"ם. דְּבַבְּהֵמָה לֹא עֲדִיף מִדַּם מַגֵּפָתָהּ. וְהָרַ"שׁ כָּתַב, דִּבְמַקִּיז לִשְׁתִיָּה אֲפִלּוּ דִבְהֵמָה נַמִּי מַכְשִׁיר, דְּאַחְשְׁבֵיהּ:
טז וְהוּא דַעַת חֲכָמִים [דְּטָהֳרוֹת פ"ט מ"ג]. הָרַמְבַּ"ם: